הסקופ החדש של חסון

לאיילה חסון יש כנראה שיניים הזקוקות מידי פעם לשיוף. אני מניח שלכל עיתונאי רציני יש שיניים מהסוג הזה ולכן כל עיתונאי מחפש חומרים, סקופים, בהם יוכל לנעוץ  את שיניו וכך, בלעיסה עד דק או עד הסקופ של מישהו אחר, לחדדן בפומבי. כמה שקרוב לכותרת. הבעיה עם חסון, כנראה היא שהשיניים אולי חייבות שיוף, אבל האמייל שבהן הוא כביכול כל כך דק שהיא חייבת לשמור שהחומרים בהם היא נועצת ניביה יהיו, איך לאמר – רכים. לעיתים כל כך רכים שכל עיתונאי רציני אחר יעיף בהם מבט, ימשש וימשיך הלאה. לא שווה לטעום אפילו.

לעתים היא ממשיכה להעלות גירה בנושאים שאבד עליהם הכלח – ראה העיסוק האובססיבי בפרשת ברק-אשכנזי –  וללעוס חומר לעוס ולעיתים צצים להם נושאים ההופכים כותרת – רק משום שהיא החליטה על כך. בלי שום צידוק אמיתי, בלי שום חשיבות ציבורית, מחוץ לכל פרופורציה. הבעיה היא שכאשר הטאלנט היקר חסון מעלה גירה כזאת, היא נמרחת אח”כ על כל הכותרות במהדורות החדשות של ערוץ 10, גם ברדיו, במהלך סוף השבוע כולו. וזה מתחיל להעלות ריח לא נעים.

ראו למשל את המקרה של שי ניצן. אמש, בפתיחת המהדורה של ערב שבת היא מכריזה על הסקופ שלה “חשיפה ראשונה – מי נתן כרטיסים להופעה יוקרתית לפרקליט המדינה ?”. בום ! ואז מגיעים הפרטים המרשיעים : שי ניצן, פרקליט המדינה הלך בקיץ 2014 לראות הופעה של מקהלת הצבא האדום בבריכת השולטן בירושלים בכרטיסים שקיבל במתנה ולא שילם עבורם, “עלות כל כרטיס”, היא מכריזה,”כמה מאות שקלים”. ניצן, היא מוסיפה ומפרטת הגיע למופע עם “אשה נוספת” (…)  ועם מפיק ארועים ידוע המבצע הפקות גדולות עבור המדינה ורעייתו. אכן סקנדל. הפרקליט הראשי של מדינת ישראל, זה הקובע גורלות ושומר הקופה של הדין והצדק מהים ועד הירדן, טבל ושרץ בידו ועוד בהופעה של נציגת האדומים של רוסיה. גם גנב, גם רמאי וגם שמאלני. ואולי גם נואף?…

בתגובה, היא ממשיכה בבוז – שהרי כל עיתונאי רציני חייב להביא תגובה, מסרו מדוברות משרד המשפטים כי ניצן לא קיבל הזמנה משום גורם בעל עיניין מסחרי או אחר. חבר ילדות שלו שהיו לו כרטיסים לו ולבני משפחתו שלא הגיעו הציע לניצן להצטרף אליו. מובן שההזמנה נעשתה במישור החברי וללא קשר לתפקידו הציבורי של פרקליט המדינה שי ניצן”.  בהרמת גבה סקפטית הוסיפה הסקופיסטית “ניצן אגב נולד וגדל בירושלים והחבר ברחובות, נדבר על זה בהמשך”. ואכן דיברו בהמשך והסתבר שהחבר נולד בראשון לציון…

באופן עקום זה מזכיר לי סיפור שחבר שלי סיפר לי פעם. הוא גר בכיכר מסריק בתל אביב ואחה”צ אחד הלך לחנות ירקות ברחוב אבן גבירול, שני רחובות מהבית לקנות קילו עגבניות. עבר באור אדום. עצר אותו  שוטר. “אדוני תעודת זהות”. במקרה היתה לו. “אתה חיים?”. “כן”. “גר בכיכר מסריק?”. כן”. “אז מה אתה עושה כאן ?” הגיון של שוטר, הגיון של מגישת מהדורת חדשות מרכזית בשישי בערב ועתונאית בכירה…

ובעיניין שוטרים, רק באותה מהדורה פרסמה חסון את טענותיו של מפכ”ל המשטרה על התרבות גורמים ה”מחפשים” את אוכפי החוק שעסוקים עכשיו בחקירות רציניות באמת על התנהלות ראש הממשלה וסביבתו הקרובה והרחוקה ומנסים לשבש חקירות באמצעות כסף ועזרה משפטית.

סליחה – הגברת לא יכולה לעשות אחת ועוד אחת ולהבין שמישהו הזין אותה בפרשית בלון  הקשורה לאחד מאוכפי החוק במדינה, פרשיה שנועדה לערער את כוחו וסמכותו ? אין שיקול דעת ? אין הגיון ? אין עורך ? או שכולם מפחדים מהטאלנט…

אז נכון שזה לא בסדר, אם אכן קיבל פרקליט המדינה מתנת חינם ממישהו שיכול לבקש תמורה בחזרה. אבל – אולי מדובר רק בכרטיס אחד וה”אשה הנוספת” היתה חברה של האמרגן ? ואולי הוא באמת חבר שלו ואולי זה באמת תמים, כמו שזה נשמע ? אז מה אם ניצן הוא ירושלמי והאמרגן הוא מראשון. אולי הם נפגשו בקייטנה של נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב ומאז ידו של זה בשני אוחזת ?…

ועוד אבל. נכון שדין פרוטה כדין מאה. אך בימים של 1500 דולאר לתסרוקות ואלפים אחרים להחלפת ריהוט בבתי מלון ועלות של מיליונים לביקור אחד בוושינגטון (ועוד הרבה מליונים להרבה ביקורים אחרים)  והרבה מאות אלפי יורו-דולארים שקלים מתנות מפושע שכנראה עוד מעט יורשע וזאת רק נגיעה קטנה ממה שנעשה שם, בכסף ציבורי, כרטיס אחד להופעה של מקהלת הצבא האדום, או קיי שני כרטיסים, פעם אחת לפני שנתיים… לא הגזמת הגברת חסון ?

את לא מבינה שלא זה העיניין ? תשאלי את בן כספית, ממש לידך. הוא כבר יודע…