סרטה החדש, אול אמריקה של הגר בן אשר ("הנותנת" 2011, "הפורצת" 2016) מציע מפגשים מצמררים בתשעה פרקים שרובם ראשים מדברים עם נשים בתא הנידונים למוות, רגעים ספורים המתקצרים והולכים לפני ההוצאה להורג. התוצאה מקפיאת הדם, הרגישה עד חדירה לעצמות הצופים היא מהממת.
המפגש הקרוב קרוב עם הנשים הללו, שחורות ולבנות המספרות את סיפורן הקשה, כל אחת והסיפור האישי המצמרר שלה, מעמיד שוב את שאלת המוסר והיכולת של חברה לשפוט את נידכיה. עונש המוות והויכוח על תקפותו עולה כאן לדיון וזוכה לטלטול בעוצמה שלו שבן אשר מצליחה להניח לפתחנו. הסרט, המצולם רובו בקלוז אפ, מקרוב ממש ליד נקבוביות העור של הנידונות למוות, דוחס את הנושא לפרצופנו וקשה להשאר מולו אדישים ולא מעורבים. בן אשר וקבוצה של שחקניות אנונימיות (לפחות לגבינו), דבר המוסיף מאוד לאמינותו של הסרט מצליחות לגעת ממש בקצות העצבים החשופים שלנו, לבדוק את גבולות היחוס שלנו למעשים הנוראים ולברר לעצמנו כמה דברים על מהותה של נקמה, עונש, ורחמים.
סרט שצובר את הכוח שלו במעלה הסיפורים ומתפוצץ בסופו בלי להשאיר נשימה. מומלץ מאוד.
"נשים מתות מהלכות" – 9 בסולם אורשר.
Dead Women Walking