גם אם נעביר את כל הסרט האפל כולו במסננת עדינה שנקביה קטנים, לא נמצא בלשים פרטיים ובלשי משטרה מוזרים ומעוותים כמו הפקד פרנסואה ויסקונטי הפריסאי. בוודאי לא רבים כאלה. גם על הציר המקביל שנמתח בין המפקח קלוזו האקסצנטרי של הקומדיה דרך פוארו המופרז, קולומבו הטלויזיוני ועד הנה, ויסקונטי (איזה שם בעל משמעות קולנועית) הוא בוודאי המוזר שבהם. דמות שיוצאת ממש מממלכת הביבים של צ'ארלס בוקובסקי, עכבר בארים רדוף בהרס יצר עצמי ומתפלש בתחושת החמצה אדירה של חייו. להוציא את אלה המושחתים מבית, נכון שבלשי הפילם נואר, לפחות בחלקם סבלו מלא מעט שברים פסיכולוגיים ותהומות של חוסר הצלחה מקצועית שהשפיעו על התנהלותם הקיומית, ואולי דווקא אלה היו הסיבות שדחפו אותם לדרך פתלתלה מסוכנת של חשיפת האמת והריקבון האישי והציבורי. אבל דמות מוחצנת ומיוחדת ושבורה כל כך לא נראתה על המסך.
האם העיצוב הייחודי הזה בונה או מעכיר את הסרט של אריק זונקה ("חלומות של מלאכים") שהיה אחת התקוות של הקולנוע הצרפתי בעשורים אחרים וממעט להוכיח את הקרדיט. כנראה שלוקח זמן להתרגל וזה כנראה קורה עם העמקת הטבילה של רגלי הצופים בלחלוחית המותחן המתפתח מולם.
זונקה מעבד לקולנוע את הסיפור הבלשי של הסופר הישראלי דרור משעני ומעביר את העלילה שהתרחשה בספר מחולון לצרפת ומפקיד את עיצוב דמותו של אברהם אברהם, הבלש המשטרתי גיבור הסרט בידיו של וינסנט קאסל. ולהפתעתנו, השחקן המתמחה בעיקר בדמויות אנרגטיות וגבריות לעיתים גם עם נגיעות דמוניות, לעיתים גם כסמל מין, מנצל את ההזדמנות להוכיח כי הוא יכול גם אחרת, לקפץ מעל חומת תדמית הפרא המסוקס ולהציע את כשרונו הרב גווני. הבלש ויסקונטי הוא אדם שבור המהדס על גבול הנורמה, כואב את בדידותו, הפרידה מאשתו, ספוג ומונע באלכוהול ומתעמת עם בנו המתבגר ששוקע בעולם של סמים והסחר בהם. דמות מבולבלת, מסוכסכת עם עצמה, מוזנחת ואפילו דוחה חיצונית המעמידה במבחן הסבילות של הצופים בפער שבין ההתנהלות האישית והיכולת המקצועית.
אל משרדו של ויסקונטי מגיעה יום אחד אשה המתלוננת על היעלמו של בנה המתבגר אותו לא ראתה מאז יצא לבית הספר. כשעולה החשד שהצעיר נעלם על רקע הקשור לטרור הופכת החקירה לרצינית יותר ובמהלכה מתבררים פרטים נוספים המשנים שוב ושוב את כיוון החשדות. אביו של הצעיר הוא קצין על אוניה שנעדר רבות מהבית ובקומה מעל מתגורר מורה לספרות וסופר לאטנטי בשם עצמו שהיה מורהו הפרטי של הנער שנעלם. כל הדמויות מתחילות את המהלך אל המערבולת המושכת אותם עמוק ותר ויותר לתהומות של התנהלות אנושית, שאלות של הורות, של יצירה והקשיים המלווים אותה, של יחסים הומוסקסואלים, של רגשי נחיתות מקצועיים המונחים על המסך בצבעים אפלים של קדרות קיומית ההולכת וחונקת את כל המעורבים.
המבנה הבלשי של משעני וזונקה סוחף אבל עיצוב הדמויות ובניה של סביבה מיוחדת בהתנהלותה הלא שיגרתית, עם ליטוש ייחודי של היחסים המתפתחים במהלך הדרך בונים את העיניין הרב והקסם המיוחד הנצבר כאן לקראת הסוף המפתיע. שורה של שחקנים נפלאים נופחים בדמויות אמינות ועומק לצידו של קאסל, סנדרין קיברלן ורומן דוריס המשנה צורה ואופי בכל תפקיד אותו הוא ממלא בקולנוע הצרפתי היום.
"תיק נעדר" – 8 פלוס בסולם אורשר.
Fleuve noir