"תעלומה בסילבר לייק" – סמרטוטי המלך החדשים, 4 מינוס בסולם אורשר . גידי אורשר

דווקא בשמה של אהבת הקולנוע שלי, דווקא בשם החיפוש התמידי שלי אחרי שפה חדשה, אחרי קולנוע רענן, אחרי נסיונות מרגשים ולא שיגרתיים בקולנוע, דווקא משום כל אלה כעסתי כל כך על התוצר המתחזה, המיותר, הפגום והמעוות, כן גם הנצלני ומאחז העיניים "תעלומה בסילבר לייק".

מצטער !!! ראיתי את הסרט בקאן, מעבדת הניסיונות של כל מבקר קולנוע ומבצעי נחשון סינמטיים על אחריותו. באירוע כמו זה, בסופת הקרנות של סרטים שאיש לא ראה קודם, שהניחוש – לעיתים המושכל הוא מורה הדרך היחידי, אתה צריך לצפות לצד הריגושים גם לנפילות. לעיתים אפילו נפילות כואבות. זה לא רק עלבון לראות סרטים כאלה, כל כך נפוחים, יומרניים, נבובים. זה בעיקר בזבוז זמן, משום שבקאן כמו בכל פסטיבל גדול וחשוב כזה עם היצע אדיר של קולנוע, הזמן הוא מוצר יקר מציאות.

בחירה של סרט אחד על פני שלושה-ארבעה אחרים המוקרנים באותה שעה מבוססת על הכרות מוקדמת (אם יש) של עבודות הבמאי, לחישות שעוברות מפה לאוזן בין אנשי המקצוע, נושא שירתק אותך, שחקנים מעורבים ואולי סתם רגע פנוי המחייך אליך בכל זאת. במקרה של דייויד רוברט מיטשל זה היה שמו שקיפצץ לפניו כבר מסרטו הראשון "המיתוס של מסיבות הפיג'מות האמריקאיות" (" The "Myth of the American Sleepover ) מ 2010 שהוקרן בסאנדנס, היה אורח המסגרת המכובדת של שבוע המבקרים בקאן ופתח לו את הדלת, ארבע שנים אח"כ בסרטו הארוך השני "מישהו עוקב אחרי" (It Follows "") להיכלל שוב בסלקציה של אותה מסגרת מכובדת. בעוד שהסרט הראשון היה סרט התבגרות אמריקאי טיפוסי, מהסוג של ג'ון יוז בשנות ה 80 הסרט השני ניסה לחדור לסוגת סרטי האימה. בשני המקרים לא היה שום דבר חריג במחלקת העלילה, אבל העשיה הקולנועית-ויזואלית-עריכה עוררו עיניין.

הקפיצות הפארה אולימפיות הללו, במרווחים של ארבע שנים הביאו אותו השנה למסגרת המחייבת של התחרות של הגדולים והפעם היומרה התפוצצה לו ולנו בפנים. "תעלומה בסילבר לייק" הוא סרט ארוך בן שעתיים ו-19 דקות (!!!) שעושה לפילם נואר את מה שעשו הבריונים של מוחמד בן סאלמן לעיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י (כביכול…). נעזור למי שירצה בכל זאת לסנטז איזו עלילה קוהרנטית, בראשי פרקים כמובן : סם (אנדרו גרפילד) הוא בן 33 מבולבל המגלה אישה מסתורית, שרה (ריילי קאו), משתכשכת בבריכת השחייה של דירתו. כאשר היא נעלמת, סם יוצא למסע סוריאליסטי ברחבי לוס אנג'לס כדי לפענח את הסוד מאחורי היעלמותה, המוביל אותו למעמקי המסתורין של תעלומה, שערורייה וקונספירציה בעיר המלאכים, בירת הקולנוע.

הרבה לא כדאי להכביר על האירוע מלבד הודעה מטעם איגוד חותכי הוורידים שזהו מסע סוריאליסטי, הזוי, נפוח ומאוד לא קוהרנטי, לטעמי גם מיותר רווי לעייפה בחיבוטי נפש מטושטשים ומטופשים וחסרי טעם והגיון של גיבור הסרט וגם של צופיו שהופכים לעיסה של דימויים סתמיים. נכון שיודעי דבר, ובייחוד אוהביו בנפש של מר היצ'קוק יוכלו לחפש וגם למצוא דוגמיות כאלה ואחרות מסרטיו של המייסטר. אבל אפילו סוכריות כאלה לא ישכנעו את עמי ותמי להכנס פנימה, לבית הבליעה היומרני הזה של כאילו קולנוע.

בקיצור, להלן אחד משני הסרטים הגרועים ביותר שהוצגו בקאן השנה. החזקתי מעמד שעה וחצי ורק מסיבות של יושר מקצועי עד שנשברתי, מה שאי אפשר לאמר על רוב הקהל שעזב הרבה לפני !!!! הביקורות למחרת היו קטלניות, ובצדק !!! והשמועה אומרת שיציאתו של הסרט למסכים נדחתה בחודשים משום שנלקח לעריכה מחודשת. לבסוף, הבנתי שזה לא קרה וגם בארה"ב זה יקח לו עוד זמן לראות מסך. אם בכלל.

בקיצור – שנ"י !!! (קיצור של שומר נפשו ירחק !!!).

תעלומה בסילבר לייק – 4 מינוס בסולם אורשר
UNDER THE SILVER LAKE

רוצה לשתף ?