לא יודע כמה מכם מכירים את השם דלטון טראמבו. האיש, עם השם בצלצול צרפתי הפך להיות חלק ממחזור הדם שלי עם ספר שפרסם ממש בשנה בה פרצה מלחמת העולם השניה, 1939 בשם "ג'וני שב משדה הקרב", ספר שהפך אח"כ גם למחזה וגם לסרט קולנוע. היה זה סיפור המבוסס על מקרה אמיתי המתרחש בעת מלחמת העולם הראשונה, עם חייל בריטי שגופו נקרע ואבריו נתלשו והוא חוזר הביתה במצב איום. כמובן ספר אנטי מלחמתי שלא מצא חן בעיני השלטונות ששולחים ילדים למלחמה, באשר הם.
טראמבו, סופר, מחזאי, תסריטאי אמריקאי התפרסם מאוד בימי צייד המכשפות, אותם ימים ארורים שנשארו ככתם על לוח הדמוקרטיה האמריקאית, בהם חיפשו חברי קונגרס ופוליטיקאים צמאי פרסום מן הימין השמרני כותרות ובחרו לעשות את זה על גבם של המפורסמים מהקולנוע והבמה, הוליווד וברודווי.
הטענה היתה נסיון לנקות את אמריקה מגוונים אדומים וורודים חתרניים של המפלגה הקומוניסטית, כלי הרכב הציבורי היה הפחד של הציבור האמריקאי מהפצצה האטומית והאיום הסובייטי להשתלט על העולם והתוצאה היה מסע דה לגיטימציה של אלפי אנשים רק בגלל דעותיהם החברתיות והפוליטיות, מסע שהביא למותם של אחדים, מאסרם של אחרים והחרמתם של רבים מהיוצרים שלא רצו לשתף פעולה עם המעשים המעוותים של וועדות הקונגרס והסנאט. בסופו של יום, כשאמריקה התעשתה, נזרקו הסנטורים והקונגרסמנים המושחתים מכל המדרגות, נשלחו לדיראון עולם והתקופה הפכה לסמל של שפל מוסרי היסטורי.
טראמבו היה אחד מעשרת היוצרים, בעיקר תסריטאים וכמה במאים שנקראו להעיד בפני הוועדה של הקונגרס וסרבו להעיד על חבריהם ולהלשין עליהם, כפי שעשה למשל אחד איליה קזאן, ושלמו במחיר כבד של הכנסת שמם ל"רשימה השחורה" שהדירה אותם מעבודה ומיכולת להתפרנס. טראמבו שהה גם זמן מסויים בכלא, אולם לא לתקופה ארוכה, על בזיון הקונגרס.
לאחר שחרורו עבר למקסיקו, שם ניסה לכתוב תחת שם בדוי להוליווד וגם הצליח מידי פעם, בין השאר כתב את התסריט ל"חופשה ברומא" הנפלא של ויליאם ווילר עם גרגורי פק ואודרי הפבורן (1953), תחת השם איאן מקלין האנטר. רק בשנות השישים בעקבות התעקשותו של קירק דאגלאס חזר לפרסם בשמו והיה חתום כתסריטאי על שני סרטי ענק "אקסודוס" של פרמינג'ר על פי ליאון יוריס ו"ספרטקוס" של סטנלי קובריק.
טרמבו מת והוא בן 71 בספטמבר 1976 וכמעט 40 שנה אח"כ יוצא אל המסכים סרט המתאר את חייו עמוסי המאבקים בבימויו של ג'יי רוץ' ("פגוש את ההורים", "פגוש את הפוקרס" ו"אוסטין פאוורס"), על פי תסריט של ברוס קוק שכתב עליו ספר וג'ון מקנמרה.
את דמוו של טראמבו מגלם לא אחר מאשר בריאן קרנסטון כוכב "שובר שורות" הנראה כאן כפי שמעולם לא ראיתם אותו ולצידו שורה של שחקנים נפלאים כמו הלן מירן, ג'ון גודמן, לואיס סי. קיי ורבים אחרים. הסרט יצא למסכים בהוליווד בנובמבר, מן הסתם לקראת התחרות הגדולה על פרסי האוסקר.
למרות שהוא יגיע אלינו רק לקראת החורף, גלגלי הפרסום מתחילים להתניע וזה מגיע אלינו בדיוק בזמן המתאים כסמן של אזהרה והמחשה למצבה של חברה המאבדת את הערכים הדמוקרטים שלה לדעת. זה סרט ששם את רדיפת המיעוט, רדיפת האחר במקום הנכון, כשלב אפל בתולדותיה הנרשמים של מדינה, כל מדינה שהיא, בייחוד אם היא מתחילה להראות סימנים של התקרנפות.
מזכיר לכם משהו ?