הבולשביקית הצוהלת וחוק הקולנוע

להלן ארבע נקודות שנאספו בעזרת דר גוגל וגברת ויקיפדיה. אנא נסו לחבר אותן לקו מידרוני ישר אחד.

1 . האביב של פראג :   האביב של פראג החל ב-5 בינואר 1968 ונמשך עד ל-21 באוגוסט אותה שנה. הרפורמות שבוצעו במסגרת האביב של פראג היו ניסיון להעניק זכויות נוספות לאזרחי צ'כוסלובקיה… במסגרת דמוקרטיזציה. החירויות שהוענקו לאזרחים כללו את התרת המגבלות על התקשורת, הרחבת חופש הביטוי וחופש התנועה… הורדת עול הצנזורה הובילה לתקופה קצרה של חופש הדיבור והעיתונות… חופש עיתונות זה וחשיפת חיי היום יום על ידי הטלוויזיה לעיניהם של אזרחי צ'כוסלובקיה, הניעה דיאלוג פוליטי החל מהחוגים האינטלקטואלים ועד לשיח הציבורי העממי… הרפורמות, במיוחד הביזור של הסמכות המנהלית, לא התקבלו בעין יפה על ידי הסובייטים.. אור ל-21 באוגוסט 1968 פלשו לצ'כוסלובקיה צבאות מחמש מדינות של ברית ורשה: ברית המועצות, גרמניה המזרחית, בולגריה, פולין והונגריה. באותו לילה נכנסו לשטח המדינה 200,000 חיילים ו-2,000 טנקים. בבוקרו של היום הייתה צ'כוסלובקיה כבר תחת כיבוש… כמה חודשים לאחר מכן, בישיבת המפלגה הקומוניסטית, הוחלט שיינקטו צעדים מנהליים כנגד הסופרים שהתבטאו בחופשיות בנוגע לרפורמות…  פלישת צבאות ברית ורשה כללה התקפות על כלי התקשורת, כמו רדיו פראג והטלוויזיה הצ'כוסלובקית. בעוד שתחנות הרדיו והטלוויזיה החזיקו מעמד לזמן קצר כדי לשדר את החדשות על הפלישה הוחזרה הצנזורה המפלגתית… במרץ הטילה הממשלה החדשה שנסמכה על גיבוי סובייטי, צנזורה מלאה, ובאופן מעשי שמה קץ לתקוות שהנורמליזציה תחזיר את החרויות שהושגו במהלך האביב של פראג. הצהרה המגנה את התקשורת ואת תמיכתה בצעדי הליברליזציה כמשתפת פעולה כנגד ברית המועצות וכנגד ברית ורשה, הוגשה לנשיאות המפלגה. בסופו של דבר אימצה הממשלה צעדים "להבטחת השלום והסדר" באמצעות צנזורה קפדנית יותר ואילצה את תושבי צ'כוסלובקיה להמתין לנפילת הגוש המזרחי כדי ליהנות מתקשורת חופשית.

2 . אנדריי אלכסנדרוביץ' ז'דאנוב : ז'דאנוב נרשם כחבר במפלגה הבולשביקית ב-1915 והתקדם במנגנון המפלגה. בשנת 1922 מונה לראש הממסד המפלגתי בטבר, בשנת 1924 הועבר לניז'ני נובגורוד והיה לראש המפלגה באזור במשך העשור. לאחר רציחתו של סרגיי קירוב בשנת 1934 מונה ז'דאנוב למזכיר המפלגה בלנינגראד במקומו, זו הייתה המשרה השנייה בחשיבותה במנגנון המפלגה, והיה האחראי הפוליטי על חזית לנינגראד במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה קיבל ז'דאנוב את חסותו של סטלין כיורשו העתידי והיה אחראי על המדע והתרבות מטעם המפלגה. ז'דאנוב הנהיג קו אידאולוגי אורתודוקסי נוקשה ברוח משנתו של לנין. הוא הוביל את הטיהורים בקרב הגורמים הליברלים יחסית במפלגה והכתיב את סגנון האמנות המאפיין את האומנות הסובייטית בתקופתו. בשנת 1946 ז'דנוב הוביל את המערכה נגד אנה אחמטובה ומיכאיל זושצ'נקו. בשנת 1948 הוא היה בין אנשי התעמולה הבולטים בהכנת המאבק נגד קוסמופוליטיות. שמו הפך למונח – ז'דאנוביזם – המשמש לתיאור הכוונה שלטונית של התרבות, האומנות והאמנים לאידאולוגיה המשרתת את המשטר. יש עוד דוגמה או שתיים בתחום, אבל בנתיים נימנע…

3 . שרת התרבות של הדמוקרטיה הישראלית (היחידה במזרח התיכון) : "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו ? השר צריך לשלוט, מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים ?"… "זו טעות חמורה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית – אין אחריות בלי סמכות. לא יתכן שלשר התקשורת אין שליטה במינויים ובהתנהלות של התאגיד הציבורי שממומן מכספי הציבור. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה, שלא פועל על פי עקרונות מנחים המחוייבים בשידור ציבורי כמו ייצוג הולם ורב תרבותיות שיבטיחו ביטוי של מגוון הקולות בחברה הישראלית"… "מועצת הקולנוע תוכל למנוע תקציבים ממוסדות תרבות שיפעלו נגד 'חוק הנכבה' ושותפים להסתה נגד המדינה" … השינוי שאעביר בחוק התקציב יבטיח לממשלה נבחרת את חופש המימון, החופש לבחור מה מדינת ישראל תממן, על פי חוקיה, ערכיה ומדיניותה”.

4 . אגדה אורבנית (שהתמוטטה במונדיאל האחרון) : "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים". בעיבוד (אדפטציה) לשפת המקום : "סרט קולנוע ישראלי נמשך 90 דקות ובסוף האחים אדרי מרוויחים"…