כמו שאמר רב החובל לראש קבוצת היהודים שירדה מספינת הטיול שלו ששילמו את הטיפ המובטח רק בסוף הטור הארוך של הנוסעים "אני יודע שלא הרגתם את ישו, אבל בטח הוצאתם לו את הנשמה", כך כנראה מתנהלים גם מפיצי הסרטים בארצנו. סרטים המחכים שנה ויותר להקרנות ומגיעים אלינו עם שכבה לא דקה של אבק. כאלה הם "משום מקום" הגרמני של פאטי אקין שעשה סיבוב בהרבה פסטיבלים בעולם והספיק להתמודד גם באוסקר מול "פוקסטרוט"שלנו (אף אחד משני הסרטים לא זכה לבסוף) ו"יום נפלא" של לין רמזי. שני סרטים אלה זיכו בקאן את השחקנים שלהם – חואקין פיניקס מחד ודיאן קרוגר מאידך בפרסי המשחק. עוד חדש על המסך "נשוי בהפתעה" הקומי וגם מקומו של הסרט הישראלי התורן לא נפקד והשבוע זה "הבן דוד", סרט עם טעם מקומי מאוד ומוסר השכל חשוב בימינו האלה הרותחים.
פסטיבל קאן עומד להפתח ביום שלישי השבוע וזה כנראה בדיוק הזמן להציע לנו כסרט חדש, ארץ מערבית מתקדמת, את הסרט שנעל את הפסטיבל בשנה שעברה, סרטו של פאטי אקין "משום מקום". אקין, במאי ממוצא תורכי הפועל בגרמניה כבר שנים רבות וחתום על כמה סרטים נפלאים כמו "עם הראש בקיר" ו"בקצה גן עדן" העוסקים במהגרים, הגירה וזהות זכה בלא מעט פרסים כולל ב"גלובוס הזהב" על סרטו זה האחרון ופרס השחקנית שהוענק לדיאן קרוגר בתפקיד הראשי בסרט. גם כאן מערב אקין את בעיות ההגירה עם הגזענות הנאו נאצית המרימה ראש עכשיו באירופה בסיפור שעובר במהלך הסרט שלוש פאזות, שלושה ז'אנרים. זה מתחיל כסרט משפחה, מתחלף לדרמת בית משפט ונגמר כסרט נקמה. העלילה עוקבת אחרי קרוגר, אם ורעיה הנשואה למהגר כורדי שהיה בעבר הפושר שלה אך ישב בכלא והקים עימה משפחה כולל ילד. כשהוא והבן נרצחים בפיגוע היא יוצאת לברר האם מדובר באירוע פלילי, כמו שטוענים השלטונות או אולי פשע שנאה גזעני. קרוגר חוזרת כאן מקריירה בין לאומית ("טרויה", "אוצר לאומי", "ממזרים חסרי כבוד", "המסתנן") לשחק בשפת המקור – גרמנית.
עוד פליט מפסטיבל קאן בשנה שעברה וגם כאן זוכה פרס "דקל הכסף" כשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הוא "יום נפלא" וחואקין פיניקס המעוטר הפעם בזקן עבות. בדרמה אפלה זאת מגלם פיניקס את דמותו של ג'ו גבר שעבר כמה טראומות בחייו. גם כילד שחווה התעללות וגם כחייל עם בעיות וכנראה גם בגלגול שלישי כאיש של סוכנות ממשלתית כל שהיא. היום הוא מתגור עם אמו ומשמש כבלש פרטי שתחום התמחותו הוא חיפוש, מציאה ושחרור של ילדות שנלכדו ברשתם של סוחרי בשר נשי. בסרט הוא נשכר ע"י סנטור שבתו הקטנה מוחזקת בבית בושת וג'ו אמור להוציאה משם. הסרט שביימה לין רמזי והסקוטית זיכה אותה גם בפרס התסריט בקאן מוגדר ע"י מפיציו ואנשי יחסי הציבור כממשיכו של "נהג מונית" האגדי של סקורסזי ונכון שהעלילה מזכירה לא במעט את העלילה שם. אבל אם אתם הולכים לראות, נסו להתנתק מההשוואה.
משהו שונה לחלוטין הוא "נשוי בהפתעה", קומדית טעויות רומנטית על גבר עשיר והולל וצעירה חד הורית שגורלותיהם נקשרים כדי להשתנות. הוא מאבד את זכרונו לאחר שנפל מהיכטה שלו לאחר ליל שכרות והיא שעבדה על סיפון הספינה ופוטרה שלא באשמתה משנה הילכותיו בבית החולים בו הוא מתאשפז. ואחד משינויים אלה היא לשכנע אותו שהם נשואים… את הסיבוך הנראטיבי הזה ביימו שניים – בוב פפישר ורוב גרינברג.
ולסיום סרט ישראלי חדש ומומלץ מאוד "הבן דוד", סרטו השלישי של צחי גראד ("ג'יראפות", "תנועה מגונה"), כאן גם בתפקיד הראשי ולידו אסנת פישמן ועלא דקה. הסרט מביא את סיפורו של נפתלי הליברל, שחקן, יוצר ואיש משפחה, שאוסף מוקדם בבוקר את הפועל הערבי פאהד לטובת שיפוץ הסטודיו שלו, הצמוד לביתו שבישוב כפרי במרכז הארץ. בדיוק באותו בוקר מותקפת נערה בישוב, וחשדם של השכנים נופל על העובד החדש. נפתלי יוצא להגנתו של פאהד ולהגנת השיפוץ עליו הוא חולם זמן רב, אלא שהמציאות גדולה עליו. הוא לא מצליח להכיל את ההתנגדויות והלחצים סביבו, כשבמהלך יממה אחת חייו הולכים ומשתבשים. האם הוא ימשיך לדבוק בגישתו הליברלית או שמא יישבר אל מול הלחץ החברתי והמשפחתי והמחיר האישי?
זהו. אלה הסרטים החדשים ועם הוותיקים שיהיה לנו שבוע טוב בקולנוע ושקט מחצה לו.