יום הכיפורים בפתח מה שמציע לנו אופציה להרהור באשר למקומנו כבני אדם וגם כעם אל מול העולם ובוראו – אם יש כזה ובדיוק עכשיו מגיע למסך סרט העוסק בשאלה היהודית. אבל מה – זה פשוט נורא ואין פתטי מקומדיה לא מצחיקה. 5 בסולם אורשר.
"היהודים: הם בכל מקום" זה השם המלא של הסרט ואם צריך למקם אותו בשביל ה GPS האמנותי, אז הוא מונח איפה שהוא בשדה הרחב מאוד שבין וודי אלן וסדרת הערוץ הראשון "היהודים". זאת אומרת בין נודניקיות נאורוטית לבין הומור פשטני ובעיקר לא מצחיק. האמת היא שבהשוואה זאת פגענו מעט באלן, כי הוא, לפחות משעשע לעיתים.
איוואן אטאל, הוא הבמאי האחראי לעינוי המוזר והמעוות הזה, בעיקר שחקן ובעיקר בעלה של שרלוט גינסבורג שמחליט לשפוך על הצופים בכח שלו כמה מהסטיגמות המדוברות על אופיים ומעמדם של היהודים, שהם, כאמור בכל מקום."יש להם אף גדול", "הם עוזרים זה לזה", "הם עשירים ומצליחים", "הם מנצלים תמיד את זכר השואה", "הם הרגו את ישו" אלה הם חלק מהנושאים לשורה של מערכונים קצרים שמנסים להסביר את הפרנויה האנטישמית של אטאל המופיע כאן כמטופל אצל פסיכולוג שהמונולוגים המעוותים שלו נלעסים מתוך הכורסה הנוחה בסגנון "בטיפול".
לא רק שקטעי המעבר הללו הם מתישים ומנוכרים, גם ההמחזות שלהן דוחות, דלוחות , סטריאוטיפיות וחסרות פואנטה או טיפה של כשרון וחן. על חיוך אין מה לדבר. כך אנו פוגשים זוג פוליטיקאים אנטישמים העומדים בראש מפלגה ימנית קיצונית המגלים יום אחד שהבעל הוא יהודי, בעצם. כך פוגשים סיפור על צעיר יהודי לא מצליח המחליט לוותר על יהדותו ומארגן שוד בבית אשתו שהוריה זכו בלוטו, כך נחבור לסוכן מוסד שנשלח במכונת זמן להרוג את ישו בעודו תינוק וכך, בקטע מחליא במיוחד נפגוש צרפתי ג'ינג'י מתוסכל מהעובדה שליהודים יש ימי זיכרון ולג'ינג'ים לא. הרגע הנחות ביותר בסרט מופיע כאן, כאשר הגבר שעובד עם קשישים סניליים מתעמת עם ניצול שואה שדוקא זוכר את המספר החקוק על זרועו.
למרות שורה ארוכה של שחקנים צרפתיים מוכרים המסתדרים כאן להופעה, הסרט שנזרק לכל הרוחות מהמסכים בצרפת הוא אחת מנקודות השפל של הקומדיה, בודאי הצרפתית וראוי לאטאל לבקש את סליחתם של מעט הצופים שראו או יראו, אם לא על כספם אז לפחות על הזמן האבוד.
"היהודים" – חמש בסולם אורשר.
Ils Sont Partout