מבט ראשון ולא ביקורתי על סרטי השבוע הקרוב
בתוך המהומות והמבוכות והדילמות החברתיות שמעמידים לנו סרטי המהגרים בשנים האחרונות, הנה סרט נוסטלגי קטן המחזיר אותנו לקולנוע הרומנטי והעדין וגם לשנות החמישים שתלוי בין אמריקה לאירלנד על כתפיה של בחורה צעירה, מתוקה מתוקה. זהו "ברוקלין", סרט שזרח בסאנדנס של הקולנוע העצמאי והגיע גבוה עד האוסקר ההוליודי בעוד כחודש , סרטו של ג'ון קרואלי האירי המחזיר אותנו לטריטוריה של המלודרמה, כמעט הקלאסית בסיפורה של מהגרת מאירלנד לניו יורק שנקרעת בין נאמנות למורשת העבר ובין הרצון למצוא חיים חדשים בארץ חדשה. הרבה תמימות, מטען של נאיביות ותקווה ולא מעט דמעות של אושר וכאב.
מברזיל מגיע אלינו סרט נוסף, מקסים אנושי ולא משוייף "אמא שניה", סיפור על התבגרות מאוחרת. ואל היא כבר שנים רבות משרתת בביתה של משפחה עשירה בסאו פאולו, מגדלת את הבן ונרצעת לצרכי האם והאב, שמתבשרת יום אחד במכתב כי בתה המתבגרת שחיה במרחקי עם אביה הגרוש מתכוונת לבוא לגור לצרכי לימודים. הבת, המשוחררת מעכבות מעמדיות מכניסה רוח חדשה בחייה של האם. יש מוסר השכל, אם תחפשו.
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, לעיתים גם הדרך לגן עדן, רק שלפעמים לא ממש ברור לאן הגעת. כך מגדירים מפיצי הסרט "קמטי צחוק" את הקומדיה רומנטית של פיני עדן, סיפור הפוך על יחסים בין צעירה והסבא והסבתא המיוחדים שלה. דנה(דניאל עדן) צעירה בת 24, נושאת על כתפיה השבריריות את כל צערו של העולם ובעיקר את זה של משפחתה.היא מנסה להציל את נישואי הוריה שנמצאים בשפל, למצוא פיתרון לסבא (יוסף כרמון) ולסבתא(ליא קניג) הקשישים האהובים שלה על ידי התערבות שיוצרת פיתרון זמני ופיתול מפתיע בעלילה ולהתמודד עם מערכת יחסים עם תום (שלומי טפיארו), אליה היא לא מוכנה להתחייב. דנה מנסה לשנות את המציאות ויוזמת פעולות שהופכות סיטואציה טראגית לכמעט קומדיה של טעויות.
עוד כמה סרטים חדשים לנו – "נעלמים", המבשר את שובו של ניקולאס קייג' בתפקיד אב המחפש את בנו שנעלם לפתע ומגלה שהוא לא יחיד במצב הצבירה המסוייט הזה, ו"גאווה ודעה קדומה וזומבים", עיבוד צמא דם לספרה הקלאסי של ג'יין אוסטן .
שבוע טוב, לפחות בקולנוע.