אמרלד פנל עושה היסטוריה וחורצת שנתה נוספת במעלה סרגל המידות שמציג את תפקידן ושיתופן של נשים בעולם הקולנוע, בייחוד בתפקידים מרכזיים, במאיות למשל. עד עכשיו הכרנו אותה כתסריטאית, סופרת ושחקנית, ומטקס האוסקר המתקרב תוכלו לקרא לה גם במאית עם אחד הסרטים המתחרים על הפרס הגדול, "אישה צעירה ומבטיחה". ויותר מכך, היא האישה הראשונה שמגיעה למעמד המכובד כבר בסרט הבכורים שלה. פנל לא רק מתחרה כאן בקטגורית הסרט הטוב, אלא גם על תואר הבימוי וכתיבת התסריט. האקדמיה האמריקאית, כגוף וביחידים/דות בוודאי מרגישה שעשתה צעד נוסף בכיוון הנכון, לפחות על פי אמות המידה של העת האחרונה, כי באמת אי אפשר היום אחרת.
"אישה צעירה מבטיחה" הוא בראש ובראשונה סיפור של גאולה, סיפור של הקרבה, של מימוש תנ"כי אפילו של שכר ועונש שמגיעים בעקבות טראומה ששינתה את חייה של גיבורת הסרט.
טרייסי (קארי מאליגן המצוינת, מועמדת אף היא לפרס השחקנית הראשית) מתגלה בשלבים הראשונים של הסרט כאשה מיובשת בת שלושים, המתבוננת על החיים החולפים לצידה ואולי גם מעליה בחוסר עניין בולט ובהעדר מוחלט של אמביציה לשנות משהו ממהלכם העלוב. היא נטשה לפני שנים את לימודי הרפואה באוניברסיטה למרות ציוניה המבריקים, עובדת כמלצרית בבית קפה קטן וחיה עדיין אצל ההורים המציינים את יום הולדתה במתנת מזוודה המשמשת רמז ברור מאוד לתקוותיהם שתמצא לה שידוך, תגיע לעצמאות ותעזוב את הבית. כל זאת באור יום, אבל עם בוא הלילה היא הופכת לחיה טורפת ויוצאת לצוד בבארים השונים גברים כדי להענישם.
כבר בדקות הראשונות אנו מגלים אותה בפעולה, כאשה הלומת משקה וכמעט חסרת הכרה שמושכת את תשומת ליבם של קבוצת גברים המסתודדת על הבאר. אחד מהם, שנראה נורמטיבי והגון מציע לה עזרה להגיע הביתה, אולם במונית כשהם עוברים ליד ביתו והיא שתויה לחלוטין הוא מציע לה בכל זאת לעלות לכוסית נוספת. בחוסר מודעות עצמית היא מסכימה והמגעים הפיסיים מתחילים להתהדק על הספה ומשם על המיטה בחדר השינה, עד למפנה המפתיע בסיומו של המפגש. במהלכו של הסרט היא תעבור בצורה מסודרת בין הגברים ששמותיהם נחרטים בעט צבעונית ועבה בפנקס קטן, יומן הנקמה של טרייסי, נקמה שמקורה יתברר לנו במעלה הסרט כדי להגיע לשיאו בסוף הדרמטי.
בסביבה אחרת, רחוק משם וכמעט 20 שנים קודם לכן יצר קים קי דוק ז"ל במאי קוריאני מופלא את "השומרונית", גם הוא סרט שכולו מרדף אחרי גאולה וכולו הקרבה שגם נקודת ההצתה שלו היא טראומה על רקע מיני וגם כאן המסע האישי מהדהד יחסים טראגיים בין שתי נשים. "השומרונית" מביא לנו את סיפורן של שתי גימנזיסטיות בנות עשרה העוסקות בזנות כדי לאגור כסף לנסיעה משותפת, כל אחת באופן אחר. בעוד יאה-ינג נפגשת ממש עם גברים בוגרים ממנה בחדרי בית מלון כדי ללבב את הצרכים הפיסיים שלהם, חברתה ייאו-יין מארגנת לה את העניינים הכספיים, רושמת בפנקסה את שמות הלקוחות ועומדת מחוץ לבית המלון כדי לשמור ולהתריע ממשטרה מתקרבת. הכל מתקתק שיגרה עד שפעם אחת מגיעים השוטרים וינג קופצת מחלון חדר התענוגות ומתרסקת אל המדרכה. יין שמרגישה אשמה במות חברתה יוצאת למסע הגאולה שלה כשהיא נפגשת עם הקליינטים ששמם רשום בפנקס הקטן, שוכבת איתם ומחזירה להם את כספם. העלילה מסתבכת כאשר אביה של יין, בלש משטרה מגלה את מעשיה של בתו, אבל על כך תצטרכו ללמוד מצפיה שלכם בסרט הנהדר.
לא מעט קווים מקבילים את שני הסרטים ולא בכדי מעלה סרטה של האנגליה פנל זכרונות מקוריאה. בשני המקרים מדובר בטראומה על בסיס אובדן, בשני הסרטים הגיבורה נוטלת על עצמה את האחריות למותה של חברה טובה שלה ובשני המקרים מדובר בסוג של נקמה, כל נקמה והמאפיינים הסביבתיים-תרבותיים שלה. בשני המקרים הגיבורה משתמשת בספרון- יומן כדי לסמן את הדרך בין הגברים שהם המטרה. ההבדל היחיד הוא, מעבר לסגנון הייחודי של כל אחד מהבמאים והסביבה בה מתרחשים הסיפורים הוא שבמקרה של קים קי דוק מדובר בסרט על זנות ובסרטה של פנל הנושא הוא אלימות וניצול מיני.
אולי בשל הבוסריות המקצועית של פנל היא מרשה לעצמה לנדוד בין סגנונות שונים במהלך הסרט ולא להיצמד לנראטיב צפוי אחד. בשל זאת יכול להיות שהצופים, גברים וגם נשים שמן הסתם יתבוננו בסרט באופן שונה לחלוטין, ירגישו לא נוח גם בגלל ההתפתחויות העלילתיות אבל גם בשל הדרך בהן הן מוטחות בהכרה שלנו. חוסר היציבות הזה מטלטל אותנו מדרמה אפלה, אפילו על סף הקומדיה השחורה דרך סרטי הנקמה האישיים של עשה זאת בעצמך ועד סרטי האימה. זהו חול טובעני ותובעני של קולנוע שאופף את הצופה וחונק אותו לאיטו לקראת הסצנות האחרונות של הסרט.
כבר בהקרנות הניסיון של הסרט נרשמו לא מעט מריבות וויכוחים, חלקם אומרים לי גם פיסיים בין הצופים המוזמנים (מהלך מאוד לא שיגרתי ודי נדיר כשלעצמו) וזאת מפני שהסרט מטיח בנו כמה שאלות שלא נוח לענות עליהם בכנות. האם כל הגברים הם באמת "ציפורי טרף" שעטים על כל "ציפור שיר" פצועה ומדממת וחסרת אונים ? האם גם הגברים ה"טובים" ו"ההגונים" למראה מסתירים חוסר שליטה כשמדובר במילוי הדחפים המיניים שלהם ? ומה תפקיד הנשים, אם יש להם מעמד כל שהוא במערך היחסים האומלל הזה ועד כמה והאם הן מעודדות אותו, אפילו ללא כוונה.
כך או כך, להלן סרט "חשוב" שדן בבעיה שעולה וצפה בתדירות גוברת והולכת בציבוריות של תקופתנו הסוערת ולסוגיות אלה יהיה וודאי משקל בבחירות של האקדמיה לקראת הטקס השנה.