"אהבה מריקוד ראשון" – סרט גורמה, 9 בסולם אורשר . גידי אורשר.

כששואלים את האנגלים איך זה שהדשא שלהם ירוק כל כך הם עונים : פשוט, שותלים ומחכים 400 שנה. מסורת, קוראים לזה והיא תקפה גם לדשא, גם להערצת בית המלוכה, גם לתה של שעה חמש וגם לתאטרון. וכך, אם יש משהו שהאנגלים יכולים להיות בטוחים באיכותו, בניגוד לכדורגל, זה בית החרושת שלהם לשחקנים.

כשסטודנט למשחק הולך שם בערב להצגה גם כדי לספוג ידע מהוותיקים  הוא רואה על הבמה את גילגוד, אוליבייה, ג'אקובי, מייקל גמבון, צ'ארלס לוהטון, מייקל רדגרייב, אדית אוונס, פגי אשקרופט, קלייר בלום, אנג'לה לאנסברי, ג'ודי דנץ', וויויאן לי, הלן מירן, מגי סמית ואמה תומפסון וזה מציב רף מאוד גבוה של יכולת ומחויבות. גם הוליווד למדה את זה מהר, תראו איך הבריטים והבריטיות האלה מלקטים פרסי אוסקר כשכל השאר חורקים שיניים. והאיכות הזאת פרצה כמובן גם לטלוויזיה עם המסורת ארוכת השנים של ה BBC שהיתה דוגמה לטלוויזיה הטובה בעולם. כן, היו זמנים.

את האיכות הזאת של כתיבה דרמטית וביצועים מושלמים של התאטרון שאבו בכל הכוח דרמות המסך הקטן של "תאטרון הכורסא" והיכולות הללו זלגו גם לקולנוע האנגלי בעיקר בפורמטים הצנועים שלו. זאת יכולה להיות קומדיה רומנטית, דרמה שכולה ביקורת חברתית או פוליטית נוקבת או סיפור היסטורי, הסיכוי שלהם לגייס שחקני פנינה הוא מרשים. כמו התוצאות.

גם במקרה של "אהבה מריקוד ראשון" (במקור: Finding Your Feet ) הרשימה היא מרשימה. אימלדה סטונטון, סיליה אימרי, טימוטי ספול, ג'ואנה למלי, דייויד היימן וג'ון סשנס, שאולי שמותיהם לא מוכרים לחלק מכם אבל פניהם חרוטות בחיוך בלב של כל צופה וצופה. הם חלק מהסגל הנפלא של שחקנים בני הגיל השלישי שמפיחים חיים (כמעט) בכל הפקה שבה הם משתתפים. ראו את "מלון מריגולד האקסוטי" או את "נערות לוח השנה" או את "להעיר את נד" כדוגמאות. הקבוצה המגובשת הזאת מפזרת גם כאן את הקסם שנוצר כשהתרכובת בין שחקנים לבין עצמם ובין הקהל עובדת מהרגע הראשון של הסרט ועד סופו. כמה כיף לראות שחקנים שנהנים לעשות את עבודתם ולעשות אותה באופן מושלם.

כאמור, זה סרט על הגיל השלישי, על האופציה להזדמנות נוספת לחיפוש האושר שהזמן הולך ומזנב בה. זה סרט על הבנה, על ידידות, על נתינה, על הכרה במציאות וקבלתה, על כאב לצד שמחת חיים בכל תנאי ובעיקר על אופטימיות. סיפור שאולי עלילתו אינה מחדשת לנו דבר, אבל דווקא בשל כך מאפשרת לנו להתפנק ולהתרגש על איכות הביצוע שסוחף בחינניות מתפרצת להמשיך לחלום על עולם מסודר וטוב יותר. מה יש ? האם לא נהנינו גם להיכנס למסעדה וותיקה ומוכרת שמשייפת את תפריטיה במסורת של עשרות שנים באותם מנות העשויות באופן מדוייק וטעים כל כך לחיך שאותם אנחנו מכירים כל כך טוב ?

עולמה של סנדרה אבוט (אימלדה סטונטון הנפלאה לאן שלא תפנה) נחרב עליה דווקא ביום החג המשפחתי, באחוזה המפוארת ואל מול קבוצה עמוסה של אורחים. היא לומדת שבעלה מייק (ג'ון סשנס) שפרש מתפקיד ממלכתי וזכה בתואר סר, מה שזיכה אותה בתואר הנכסף ליידי, בוגד בה כבר שנים דווקא עם חברתה הטובה ביותר. בחיפוש אחרי מגורים, לפחות לתקופה הקרובה היא מגיעה לדירתה הדלה אך החמה של אחותה ביף (סיליה אמרי, סוכריה אמיתית)  המתגוררת בלונדון. שתי האחיות שלא שמרו על קשר רציף, שונות מאוד באופיין. סנדרה היא אשת חברה מתנשאת איסטניסטית ומפונקת הרגילה לחיי רווחה ואילו ביף חיה לבדה אוהבת חיים, חביבה ופשוטה שלא מתנזרת מנגיעות בגראס, בסקס ומשתתפת קבועה בחוג לריקודים סלוניים והיא כבר עמוק בעשור השביעי לחייה.

סנדרה מוטחת באחת לעולם שאותו שכחה מזמן וקשה לה להתרגל. גם החברים של ביף נראים לה המוניים ואין לה שום רצון או יכולת להשתלב. בייחוד מתפתח לו אנטגוניזם בינה ובין צ'ארלי גלובר (טימוטי ספול הנהדר עם פרצוף המאסטיף האנגלי שלו) כלבויניק המתגורר בספינה על התעלה, חבר טוב ונאמן ללא טיפת צביעות אחת. בחבורת הרקדנים המזדקנת – רק בגיל כי המזג נשאר צעיר ותוסס כל הזמן, נמצא גם את טד (דייויד היימן) השכן של צ'ארלי מהסירה ליד ואת ג'קי (ג'ואנה למלי השמורה היטב) גרושה בפעם החמישית. ג'ואנה מספרת לסנדרה שהגרושים האחרונים התקיימו על רקע דתי. בעלה חשב שהוא אלוהים והיא חשבה שהוא לא.

החבורה מלטשת את יכולות הריקוד ויוצאת אפילו להופיע ברחובות לונדון כדי לאסוף כספים לצדקה, הופעה כל כך מוצלחת הנושאת בחובה הזמנה לתחרות ריקוד ברומא. ובינתיים היחסים שבין סנדרה וצ'ארלי מתחממים – האם חשבתם אחרת בסרט שכזה והיא עומדת על טיבם של החיים קרוב לאדמה. נפתחת יותר ויותר.

"אהבה מריקוד ראשון" הוא סרט שרואים כל הזמן בחיוך. הפיתולים שבו מוכרים, השבילים נהירים והסוף, למרות סיבוב לא צפוי אחד, ברור כבר מהרגעים הראשונים. ועם זאת בנית הדמויות, הטקסטים בפיהם, ההומור, האמפטיה ובעיקר הדיוק בביצוע כובשים כל לב. ריצ'ארד לונקריין, במאי אנגלי שמתנייע לעיתים שלא בטובתו בין הוליווד ללונדון יודע להלחים את היכולות האדירות של השחקנים שלו גם לעלילה הקלילה של הקומדיה-דרמה רומנטית ולהעניק לה רוחב ועומק. זה לא סרט שבא לספר לנו משהו שלא ידענו על החיים, הוא מתייצב אולי בטור החיזוקים של אמיתות שהיינו רוצים לאמץ, שאנחנו טופחים להן בשמחה על שכם ורוצים לקרב אל לב. אבל בגיל המתקדם הזה, האם יש עוד משהו שאנחנו לא יודעים ?

"אהבה מריקוד ראשון" – 9 בסולם אורשר
Finding Your Feet

רוצה לשתף ?