לפני כשלושים שנים היתה לי הזכות להמנות על קבוצה של תשעה אנשי קולנוע ועיתונאים שיזמו והקימו את האקדמיה הישראלית לקולנוע. הקבוצה כללה את ריקי שלח (היו"ר המייסד), פיטר פריישטט ז"ל, מוסקו אלקלעי ז"ל, יוסי אורן, יורם גולן ז"ל, דוד גורפינקל, שלמה פפירבלט, חיים שריר ואותי. חלק מאותם אנשים כבר לא איתנו, חלקם האחר "יצאו לפנסיה תפקודית" לאורך השנים, אבל כל מי שיכול מלווה מקרוב את פעולותיו של הגוף החשוב הזה, מי בהנהלה ומי בעצה טובה.
(בתמונה – הנשיא רובי ריבלין מברך בטקס האקדמיה 2918)
הגורם להקמת האקדמיה, אז ב 1999 היה אמנם הרצון לבנות טקס מכובד להענקת פרס ההצטיינות בקולנוע בכל שנה, טקס דמוקרטי שיחליף את החלטות הוועדה המסדרת מטעם משרדי הממשלה שבחרה, תוך שיקולים שהיו בהם גם מרכיבים פולייטיים את הסרט הזוכה ואת הקטגורית המעטות והפופליסטיות שבהן חולקו פרסים. אולם הסיבות האמיתיות היו הרצון לבנות פלטפורמה רחבה ככל האפשר של אנשי קולנוע על כל מקצועותיהם ואיגודיהם, כיכר עיר שבה יוכלו כולם, שווה בשווה לדון, לחשוב ולפעול כגוף אחד ונטול פניות לטובת הקולנוע הישראלי. הבחירות של הטובים בבנים ובבנות בתחרות המקצועית מאותן שנים נעשו מאז ברוב חברי הגוף שגדל וצמח והגיע היום למספר שיא של למעלה מאלף ומאתיים חברים. כולם קשורים בטבורם ומחוייבים לקולנוע.
ואכן הדיונים בהנהלת האקדמיה היו במהלך רוב השנים בהן היא קיימת דיונים בין חברים למקצוע, אנשים שמקרבים שכל לשכל, נסיון לנסיון כדי לנסות ולהתגבר על משברים שאיימו לעיתים על קיומו של הקולנוע הישראלי, תוך התאמות הכרחיות של התקנון וההתנהלות לרוח הזמן ולצרכים המשתנים. נוספה החברות של ענף הטלוויזיה, התרבו הקריטריונים בתחרות ופלורליזם הדעות והטעמים הצליח לאזן נסיונות כאלה ואחרים להשפיע ולשנות הצבעות. למותר לציין כי היחסים בין חברי ההנהלה, חלקם נציגי האיגודים וחלקם נבחרי הבלתי מאוגדים (שמספרם גדל ותפח במהלך השנים והיום הם מהווים כמעט כמחצית מחברי האקדמיה) היו חבריים, עם כבוד והערכה ותוך נסיון לפתור מכשלות ברוח טובה ולהגיע לפתרונות מוסכמים.
אבל חשרת העבים המאפילה היום על הפוליטיקה והציבוריות הישראלית שלחה כנראה רוחות רעות גם הנה ובחודשים האחרונים יש המנסים להעיב על הדרך שבה התנהלה הנהלת האקדמיה. גורמים המעוררים וויכוחים אין סוף על כל נושא, החלטה, כוונה התנחלו כאן ומעכבים את הזרימה התקינה של הישיבות. ערעור מתמיד, בכל נושא כמעט מעכב דיונים והחלטות והופך את הישיבות הללו מכיכר עיר לכיכר שוק. בנוסף, מנסים כמה איגודים להחדיר להנהלה נציגים מטעם, שכירי ניהול שאינם אנשי קולנוע שרואים בחברות בהנהלת האקדמיה קרדום פוליטי לחפור בו וכתר נוסף לעיטור הרזומה האישי שלהם בדרכם הלאה. דחיה של הנהלת האקדמיה את חברותם (וזאת הזכות של ההנהלה לקבל או לדחות מועמדים לחברות לאחר דיון רציני, שהתקיים) של אלה מובילה לאוסף חמור של תביעות השתקה מיותרות אל גופי הרגולציה ובתי המשפט לכיוון יו"ר הנהלה ונשות המטה של האקדמיה.
בשבוע שעבר נעשה מעשה חמור מאוד שהאקדמיה לא הכירה כמוהו במאבק של אותם גופים ביו"ר האקדמיה, היום זה המפיק מוש דנון, ונשלח מכתב שקורא להחלפתו ב"בחירות הקרובות". המכתב פורסם בחתימת "איגודי היוצרים" אולם בעדויות של חברי הנהלות של חלק מאותם איגודים מסתבר שכמות נכבדה מאותן הנהלות לא שותפה כלל בהחלטה להוציאו…
המכתב שפורסם גם בעיתונות נוסח ע"י מי שיודע שההצעה הגלומה בו אינה אפשרית ואינה חוקית. נכון שדנון מסיים בקרוב את ארבע שנות כהונתו והנהלת האקדמיה תתכנס כדי לבחור יו"ר, אולם הוא יכול להציג מועמדות לתקופת כהונה נוספת, וממילא בניגוד לרושם שיוצר המכתב שבחירות הן בין כל חברי האקדמיה – זה התפקיד והזכות של ההנהלה בלבד לבחור את היו"ר שלה. כך שכל מועמד חיצוני שהוצע, והוצע, ממילא לא יכול להיות מועמד או להבחר.
כך או כך, הטלטלה האוחזת בהנהלת האקדמיה ובארגון החשוב כולו מסכנות היום את קיומו. גחמות של יחידים מאיימות להטביע את הספינה שהושקה בקושי רב ומנסה לפלס דרך במיים סוערים ממילא. ולא נשכח גם, שכולנו שטים באותה ספינה…לא צריך מהרסים שבאים מבפנים ולא כאלה שבאים הנה מבחוץ לשעה כדי להמשיך הלאה. ואני, הרואה בלב חרד את ההתרחשות המסוכנת לא יכול אלא לחזק את הכוחות הטובים וההגיוניים ולקוות שהאקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה שאני כל כך גאה בהשתתפותי בהקמתה, בחברות בה ובתפקידה תוכל להקיא את מי שעומד לה לרועץ בציניות שכזאת.
להלן מכתב שפרסם דנון לחברי האקדמיה ופורסם, בין השאר בפייבוק שלו :
"חברי אקדמיה יקרים לפני ארבע שנים התמניתי לתפקיד יו"ר האקדמיה אותו אני ממלא באהבה, בגאווה ובהתנדבות מלאה תוך שליחות ורצון לשרת את היצירה והעוסקים בה.
עם כניסתי לתפקיד התחייבתי :
להביא את הקולנוע הישראלי לכל בית בישראל, לכל סוג של ישוב, עיר או כפר. לפריפריה גאוגרפית וחברתית .
התחייבתי לנהל אקדמיה שקופה ישרה אמינה תוך ניהול תחרות בתנאים מחמירים ביותר.
הקפדתי לנהל אקדמיה א- פוליטית תוך הבנה ברורה שחברים בה אנשים מכל הקשת החברתית והפוליטית בישראל.
התחייבתי לקבל החלטות לטובת כלל התעשייה ולא מתוך ראייה סקטוריאלית .
הפעולות הראשונות שביצעתי הן:
החלפת משרדי רואה החשבון והיועמ"ש והוכנסו שני משרדים מהמובילים בארץ על בסיס תמחור נמוך כמעט פרו בונו.
כל תקנוני התחרות ושיטת ספירת הקולות תוך הקפדה על סודיות מוחלטת חודשו והוחמרו.
לאחר חיפוש ארוך ויסודי הוכנסה מנכ"לית חדשה בעלת מקצוע המשלבת מקצועיות בתחום הקולנוע והבנה גדולה ביזמות וניהול.
ישיבות ועד המנהל הפכו למקצועיות יותר. הוכנסה רשמת פרוטוקול מקצועית ולא מתבצעים בהם שינויים וסיכומים מטעם.
לאחר בניית המטה והקמת משרדים נורמליים (שאינם בבית של המנכ"לית הקודמת) התחלנו בביצוע החזון.
להלן תחומי הפעילות של האקדמיה בארבע שנים האחרונות.
פרויקט "מובילים קולנוע":
המטרה היא, הנגשת הפריפריה אל היוצר והיצירה . הרעיון הוא שתושב ישראלי אשר אולי יש לו דעה קדומה על הקולנוע הישראלי ישנה אותה לאחר שיפגוש יוצר ויבין מאין נולדה היצירה יתחבר אליה טוב יותר והאמון יתחזק. ומכאן נולדו המפגשים של הישראלי בכל ישוב בכל מקום בארץ גם מעבר לקו הירוק עם היוצרים ויצירותיהם.
נכון להיום הגענו למעל 150נקודות הקרנה 300 הקרנות בפני למעלה מ 15,000 אזרחים ברחבי הארץ . כך אנו מקרבים את הציבור הישראלי לסרטים וליוצרים באופן המיטבי.
בתמורה להגעה למפגשים הללו, עשרות במאים/ות ותסריטאים/ות קיבלו תשלום. כאשר בשלב ראשון האקדמיה מימנה את העלויות ובהמשך הגענו לאיזון ללא מטרות רווח.
הצלחתו של פרויקט זה באה לידי ביטוי באמון הרב שגופים כמו סל תרבות, איגוד רכזי התרבות בארץ ורשויות מקומיות נותנים באקדמיה ונעזרים בנו כגוף המוסמך היחידי לתחום.
בעקבות פרויקט זה הולכים ומוקמים מועדוני הסרט הישראלי ברחבי הארץ עם דגש על הפריפריה במקומות שלפני "מובילים קולנוע" לא רצו לשמוע על קולנוע ישראלי. השנה יש לנו פניות מ כ50 ישובים לקיים סדרות של חמישה סרטים כל פעם ועוד היד נטויה. כל זה לא היה קורה ללא דנה המנכ"לית לאה טוניק נעמי מיכאלי ומעיין פוס שהן הלב הפועם של האקדמיה.
לאחר למעלה משבע שנים של מערכת יחסים עכורה עם גופי השידור שופרו היחסים עד כדי שת"פ מלא.
טקסי הענקת פרסים שודרגו תוך הקפדה על כבוד היוצרים היצירה והצופה בבית. וניהולם הכספי התייעל במיוחד.
בטקסי הטלוויזיה הוספו קטגוריות רבות ונעשה סדר מחדש מתוך רצון לכבד את העוסקים במלאכה.
מסורת ערבי הגאלה לכבוד המועמדים הפכו לשם דבר ולאירוע מבוקש במיוחד.
האקדמיה הינה הגוף הראשון שקיבל החלטה לשוויון מגדרי בתוך הנהלתו.
מזה שלוש שנים האקדמיה נמצאת באיזון תקציב תוך שילוש המחזור הכספי שלה- זו תוצאה של גיוס מימון מתחנות טלוויזיה ספונסרים רשויות מקומיות וניהול נכון ואחראי.
האקדמיה מתחילה בפרויקט ענק להפיכתה לאקדמיה דיגיטלית ולאפשר ניהול תחרויות באופן חדשני ומתקדם ומכינה עצמה לקראת הקרנות סטרימינג ברמה איכותית.
בזכות חיזוק היחסים עם האקדמיה האירופאית יש הסכמה מצדם לקיים את טקס הענקת פרסי האוסקר האירופאי בישראל בשנת 2023. לצורך כך מתנהל מו"מ התחלתי עם גופי ממשלה.
מתקיימות שיחות עם גופים מממנים לביצוע חילופי משלחות יוצרים בין ישראל למדינות מסוימות באירופה.
אחרי מאמצים רבים התקבל אישור על סעיף 46 המאפשר קבלת תרומות ויאפשר גיוס משאבים בדרך להיות גוף בלתי תלוי.
אנו עסוקים מאד בניסיונות לשפר את חווית חברי האקדמיה בתוך תקופת התחרות תוך כיבוד הסרטים המתחרים ומתן שוויון הזדמנויות לכולם.
אנו מחפשים פתרונות להעלאת אחוזי ההצבעה בתחרויות. לכולם ברור שמהלך זה מועיל לאמינות ההצבעה.
לא אתעלם מאירועי שרת התרבות. בתחילת הדרך ממש בקשתי ממנה לשתף פעולה היות וחשבתי שרב המשותף על השונה, כידוע היא סירבה וממש בקשה מלחמה. אני בהתייעצות ואישור עם הועד המנהל בחרתי לנתק מגע ולמנוע עימותים. זו נראתה לי הדרך הנכונה והמתאימה.
אקדמיה א- פוליטית משמעותה השתדלות למען הקולנוע בכל מישור אך מתוך אחריות וממלכתיות תוך הקפדה וידיעה שאת המאבקים עושים טוב יותר אנשי האיגודים.
זהו חלק מהעשייה השוטפת ועוד נכונו לנו תכניות ויוזמות רבות ומעניינות לעתיד:
לצערי לא הצלחתי לממש הבטחה כאשר ביקשתי לקיים תנאי שלא יתחרה סרט טרם הופץ בבתי הקולנוע. לא הועילו לי הניסיונות אך, כוחות הפצה שונים מנעו את השינוי הזה, הדבר קורה באופן טבעי ויותר סרטים מופצים ללא פחד ודאגה לפני מועד ההצבעות .
בתוך הועד המנהל ישנם נציגי איגודים שונים שכל רצונם הוא שלא ישב מפיק בכיסא היו"ר ולא מעניין אותם מה עשה לטובת האקדמיה ואינם שופטים את מעשיו לגופם. הרצון הזה גורם להם לחבל בעבודה השוטפת של הועד ופוגע בתפקוד האקדמיה.
בחודשים האחרונים נעשו ניסיונות ע"י חברי ועד מסוימים להכניס להנהלה גורמים פוליטיים שאינם מתחום הקולנוע והטלוויזיה וזאת בניגוד לתקנון והקריטריונים. הועד המנהל לא אישר כניסתם דבר שהחריף את המתקפה.
מתקפה שהפכה להיות אישית, פוגענית ושקרית נגדי . המתקפה שנעשית ביוזמה של מעטים מתוך אינטרס צר. כאביי ותסכוליי האישיים אינם העניין. הסכנה היא פגיעה בתעשייה שלמה.
הצגת מועמדות לתפקיד היו"ר היא לגיטימית, כל אדם ראוי. משמח אותי עד כמה התפקיד הפך להיות נחשק, האם מהסיבות הנכונות?. חבלה בעבודה והרס מה שנבנה אינם לגיטימיים ויש להוקיע את המהלכים הללו מכל וכל.
אין לי כל בעיה עם אבי נשר, הוא במאי, מפיק ותסריטאי ראוי ביותר ואשמח מאד לראותו בקרב הנהלת האקדמיה עובד איתי כתף אל כתף. שכן, יש לו לא מעט דברים לתרום לטובת הקהילה. אגב, לאור בקשת איגוד הבמאים ולאחר שחזר להיות חבר אקדמיה(אותה עזב בקול בשנה שעברה) החליטה הנהלת האקדמיה ביום ג האחרון לקבלו לשורותיה .
לתפיסתי, וכך פעלנו על האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה להיות מרכז מקצועי ישראלי א-פוליטי חדשני ומתחדש למידע ופעילות מגוונת לטובת קידום הקולנוע והטלוויזיה בישראל. ולא פחות חשוב, להיות בית תומך לחברים בה וגשר בין יוצרים ויצירותיהם לכל תושב בישראל ובעולם.
בהזדמנות זו אני מודה לאותם חברי הנהלה אשר תמכו בי בכל דרך בימים מתסכלים אלו וגיבו את פעולותיי במהלך כל התקופה.
תודה ענקית למטה האקדמיה בניהול דנה המנכ"לית בלעדיהן אנא אני בא.
אין לי מושג אם אבקש את אמון הועד שוב אך עדיין אכפת לי וחשוב לי מה יעלה בגורל האקדמיה.
מקווה שיגיעו ימים טובים יותר. חג אופיר שמח לכולנו.
מוש דנון".