לא מאוד רחוקים הזמנים שבהם לילות חמישי היו מרוקנים רחובות מאדם ומן המרפסות היה נשמע קולו של השדרן התורן מזדעק לכל מהלך טוב או אחר של הקבוצה של המדינה בכדורסל. אבל גיצי מדורת השבט כבר נמוגו ומכבי תל אביב , של השנה לפחות אינה האטרקציה הטלויזיונית שהיתה, והנה מעמיד ערוץ 2 אלטרנטיבה במאני טיים, מעשה שפעם היה נחשב לאיבוד חושים של מנהל תוכניות הזוי או התאבדות כלכלית. קשת הולכת על כל הקופה לא (הידד הידד!!!) בריאליטי חדש ומציעה את "כפולים", סדרת מתח כחול לבן שזכתה להצלחה עולמית עוד לפני שהגיעה אלינו
האמת היא שכבר בדקות הראשונות הבליח בי זכרון עמום שראיתי כבר את הסיפור הזה, נסיון לברר בקולנוע מי היא החבורה האלמונית, חבורת סוד מוחלט בהחלט שעשתה מעשה בדובאיי וחיסלה את מחמוד אל מבחוח כשהיא משתמשת בזהותם ובדרכוניהם של אזרחים תמימים, נדמה לי שמדובר אז בקנאדים ובניו זילנדים, שלא ידעו שהם אמיצים ופעלתניים כל כך. כשהסתיים הפרק השני, שהוקרן הערב (כמכת פתיחה הוקרנו שני הפרקים הראשונים) נזכרתי. זה היה הסרט הישראלי "כידון" של עמנואל נקש שהציע במסגרת הסיפור סטירה משעשעת בסגנון "דני אושן" על המוסד הישראלי. נקש בנה שם סיטואציה משעשעת שבה קבוצת חברים מחליטה לנצל את הרעש התקשורתי ולהרוויח כמה דולארים מעסקי הריגול הנילווים. קבוצה של שחקנים וקומיקאים ישראלים וצרפתים ובהם ששון גבאי, ריימונד אמסלם, שי אביבי, עמוס תמם ומנשה נוי חברו לבר רפאלי בנשף מסכות זעיר שלא צריך היה הרבה כדי לשבת לאורכו ופשוט לחייך.
יוצרי "כפולים" מריה פלדמן ועמית כהן והבמאי עודד רסקין לוקחים את הסיפור שלהם לכיוון אחר ומעדיפים מתח על הומור. הם משנים גם את סיפור הבסיס ובווריאציה שלהם מדובר בחטיפה של שר איראני המתרחשת במוסקווה. בנקודת הפתיחה של הסדרה מדובר בחמישה אזרחים ישראלים (לחלקם יש אזרחויות כפולות) המגלים יום אחד שזהותם נחשפת ע"י שרותי הביון הרוסי כמי שהשתתפו בחטיפה. ה"מוסד" מכחיש כל קשר והשב"כ יוצא לחקור כדי למנוע תקרית דיפלומטית לא נעימה עם הרוסים ואולי פעולת תגמול מטעם האיראנים.
המחמאה הטובה ביותר לסדרת טלויזיה, בודאי סדרת מתח היא הרצון לראות בסוף פרק את המשכו של הסיפור בפרק הבא. יוצרים מתוחכמים יודעים לבנות את ההתרחשויות לשיאים דרמטיים כאלה. ואני חייב לאמר שהדקות לפרסומות בין חלק א' ל ב' עברו מהר מאוד ושמשו אמנם לזפזופ למכבי, להתעדכן, אבל גם שם יצאו בדיוק למחצית. כך שהחזרה להמשך הצפיה היתה וודאית. ובתום החלק השני רציתי שהשלישי יופע מיד…
אז נכון שאפשר לתפוס את העושים במלאכה בפינות חשוכות של מעמדים וסיטואצית בלתי הגיוניות אבל אלה בטלות בשישים אל מול העיניין הכללי. זה עשוי נכון, מהודק, עם קצב מהיר ומעניין, סיפור שלא משאיר זנבות מתנפנפים, כתוב נכון ואמין ומשוחק היטב. ישי גולן, מגי אזרזר (להזהר מתסמונת דביר בנדק), מיקי ליאון, אניה בוקשטיין, אנחל בונני, אורנה מסינג'ר (פנים חדשות), רועי אסף והאחרים השתפשפו דיים בסדרות דרמה כאלה ואחרות ומחזירים כאן טובה לעצמם ולצופים.
"כפולים" רק מדגישה את היכולות הטמונות היום בקולנוע ובטלויזיה שלנו, יכולות ששכנעו את כל העולם יותר מפעם או פעמיים והענות של הקהל תוכל, אולי לעזור בשכנוע הקברניטים של הטלויזיה שלנו שדרמה מקומית יכולה להיות תחליף מעניין, מאתגר, ואפילו כלכלי על השטויות הנחותות שהם מעדיפים לדחוף לנו לאורכו ולרוחבו של לוח השידורים. כן כן, אלה הריאליטי הארורים.