סרט הודי של במאי צעיר שנסמך על שחקני יבוא ומצליח לשכנע כי הם אותנטים, על השאיפה האוניברסלית לכבוש את אמריקה. סרט חביב, סימפטי אבל לא נטול בעיות של שימוש ראשוני בשפת הקולנוע. 7 בסולם אורשר.
בסוף שנות השמנים של המאה הקודמת התוודענו לבמאי דני מרתק, בילה אוגוסט שמו שהציג סרט שלישי שלו וזכה לתהילת עולם. "פלה הכובש" היה שמו של הסרט שהביא את אוגוסט עד ל"דקל הזהב" בקאן ולאוסקר האמריקאי ול"גלובוס הזהב" כסרט הזר הטוב ביותר ופתח קריירה בין לאומית שחצתה יבשות. הסרט היה עיבוד חלקו הראשון של הרומן של מרטין אנדרסן נקסה לקולנוע אודות ילד קטן, בנו של מהגר משוודיה לדנמרק בימי הרעב הגדול של המאה ה- 19 המנסה לבנות חיים חדשים בארץ נוכריה, מנוכרת וקשה לצד אביו האלמן . הסרט מתרחש כולו בדנמרק, בחווה חקלאית ובסביבה כפרית ומתאר את הקשיים של הילד ואביו להתערות בחברה שמבזה את הנחות, שדוחה את המהגר ומנצלת אותו, המערימה קשיים גם כשמנצנץ אור בקצה המנהרה. שמו של הסרט מכוון למטרה האמיתית של הילד, לעזוב גם את הארץ החדשה הזאת ולמעשה לכבוש את ארץ החלומות האמיתית – לכבוש את אמריקה.
"אומריקה", סרטו הזעיר של פרשנט נאיר, במאי הודי שזה סרטו השני, מנסה לספר סיפור דומה שמגיע ממחוזות אחרים של העולם, מהודו וגם בבסיסו עומדת ההבטחה הגלומה בארץ הרחוקה. זוהי ארץ מטושטשת שלא יודעים עליה יותר מידי, רק השמועה על הזהב המתגלגל ברחובותיה הגדולים, הרחבים מלהיטה כל לב המתחבט בקשיי קיום. נכון שבמהלך השנים נעשו לא מעט סרטים שסיפרו את סיפורי ההגירה – מ"אל נורטה" הדרום אמריקאי של גרגורי נאווה ועד "המסע אל החלום" הסיציליאני , סרטים שתארו את קשיי הדרך ותלאותיה, או אחרים שספרו על ההסתגלות הכואבת לסביבה חדשה.
אבל בין "פלה הכובש" ל"אומריקה" יש אחוות תאומים משום ששני הסרטים, מתארים אמנם את קשיי הלידה של רעיון ההגירה לאמריקה, עוסקים ברגעים שלפני ההחלטה החשובה מכל, אבל רק בסופם מביאים אותנו ואת הגיבורים שלהם לתחילתה של דרך חדשה על חופו של ים גדול העומד בין המציאות לתקווה לחיים חדשים.
אבל, וכאן טמון ההבדל העקרוני, בעוד ש"פלה" היה סרט מהוקצע ומקצועי שנסמך על חינו של הילד הצעיר אך יותר על הופעה מלוטשת ומהפנטת של מקס פון סידוב בתפקיד האב, כאן היכולת הפילמאית של נאיר אינה מובחרת דייה ולכן הסרט נופל פה ושם, למרות חינו למהמורות של אמינות וטעויות של נראטיב ושפה קולנועית בוסרית. "אומריקה" הוא סרט המלא כוונות טובות ויש לו לא מעט הישגים בעיצוב דמויות ובהגדרת מציאות ויחסים בין הגיבורים, אבל לא פעם ולא פעמיים ניכרת בו עילגות מסויימת הגורמת לחריקות לא נוחות.
כפר קטן בהודו ההררית בשנות השמונים של המאה הקודמת. בקתות מקש, שוורים חורשים את השדות, סביבה חקלאית פשוטה. החשמל כמעט עוד לא מגיע והדוור עובר על אופניו מידי פעם ומחלק מכתבים שמגיעים מרחוק. אודאי, הבן הבכור של המשפחה ואהובה האמיתי של האם מחליט לחפש את עתידו רחוק, בארץ ממנה מגיעות רק שמועות. הוא הולך לאמריקה כדי למצוא את עצמו, כדי לברוח מהעולם הסגור בו הוא חי. האם גאה בצעיר שהחליט לבנות את חייו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך מודאגת. לאחר חודשים רבים מאוד שלא בא מכתב משתנה מצב הרוח והאם נכנסת למרה שחורה המאכלת את המשפחה שנשארה בבית – האב והאח הצעיר. ואז מגיע מכתב, ואחריו עוד מכתב ובאלה סיפורי הצלחה ותמונות מ"אומריקה". ניו יורק, אגרוף, ספורט, ובחורות בלונדיניות עם חזה גדול.
לאחר שנים, כשנופלת על המשפחה טרגדיה לא צפויה מחליט האח הצעיר ראמה לצאת בעקבות המכתבים של אחיו, לבדוק מה באמת עלה בגורלו. המסע הזה מביא אותו לעיר הגדולה למומבאי, שם הוא צריך לקיים את עצמו במציאות שונה, להאבק בחיים ובמשובותיהם ושם הוא מוצא עקבות ראשונים של האח, שיביאו אותו בסופו של הסרט אל סף הזינוק הגדול ל"אומריקה" בעצמו.
נאיר מתנדנד בין שתי תפיסות של עיבוד מציאות קולנועית. בין המלודרמתי, תפיסת עולם מסחרית הנוחה לקולנוע ההודי ובין הריאליזם, אפילו הדוקומנטארי המחייב הצגת תמונת עולם של העיר הגדולה שידגיש את מצבה העלוב ואת הביקורת החברתית. חוסר ההחלטה על הדגש עומד כאן בעוכריו ומונע מהסרט לחדור ממש לתוך הקרביים של הצופה. מצד אחד החיים קשים, הוא אומר, אבל זה לא נורא כי בסוף מסתדרים. בתפיסה זאת הוא שותף לאופי סרטו של אוגוסט, אולם בעוד שהדני יודע לעגל פינות ביכולת קולנועית מוכחת וכך אפילו לאחז עיניים לחות, כאן ניכרת עילגותו היחסית של נאיר שמשאיר אחריו בורות ורגעים ומעמדים לא פתורים.
למרות הטעויות של יוצר צעיר ששפתו עדיין לא מגובשת דייה אך היא בודאי מסקרנת כמטרה למעקב, "אומריקה" הוא סרט שיכול להציע מפלט לחובבי קולנוע המחפשים את הראשוניות, את התמימות והנאיביות בגילוי של יוצר המבקש להשמיע קול. בשורה התחתונה זה סרט חביב מאוד, סימפטי שיכול לשמש חלופה טובה לרימייק או לעוד המשכון הוליוודי צעקני שאין בו קלוריה בריאה אחת.
"אומריקה" – שבע בסולם אורשר.
umrika