סרט אישי, אינטימי ההולך בעקבות התבגרותו הקשה של צעיר שחור בסביבה מתנכרת , יחודו, התעוררות זהותו המינית, בנית אישיותו אל מול סביבה עויינת, סרט בשלושה פרקים הזוכה לסופרלטיבים של הביקורת בדרכו אל הרשימה הסופית של מתמודדי האוסקר השנה וגם הלאה. מעבר מעניין מהכללי לפרטי עם טעם לואי של עשיה מוכרת. 8 פלוס בסולם אורשר.
נדמה לי שגם בשנים כתיקונן היה סרט דוגמת "אור ירח" זוכה להיכלל באסופת הסרטים המועמדים לפרס האוסקר, בודאי לאחר הרחבתה של הרשימה ל 9-10 סרטים. אבל השנה אינה כזאת כמובן, אחרי מטח הטענות על גזענותה של האקדמיה האמריקאית והנסיונות הנואשים של קברניטיה להסביר מדוע הודרו נציגים שחורים מהרשימה בשנה שעברה. בהוליווד המקדשת את התקינות הפוליטית ואולי בשל ימי אובמה האחרונים ותוך נסיון לקדם באצבע משולשת את עידן טראמפ דחסו השנה שלושה סרטים שכולם נוטפים בסיפור של האפרו-אמריקאים באמריקה.
שלושה סרטים שונים מאוד זה מזה באופיים, הפזורים על ספקטרום העשיה של הקולנוע האמריקאי מציעים , ז'אנרים, בימוי, טיפול נראטיבי וגם יכולות שונות ומכוונים לקהלים ברמות שונות של העדפה סגנונית.
לטעמי, וראיתי את שלושתם "אור ירח" הוא בהחלט המעניין והמקורי שבהם. בעוד ש"מאחורי המספרים" (המוקרן כבר בארץ) המספר על שלוש הנשים ששברו את הטאבו על תעסוקת שחורים בנאסא הוא סרט פשטני המשחזר שוב את החלום האמריקאי ו"גדרות" של דנזל וושינגטון הוא עיבוד צמוד מאוד למחזה תאטרון, "אור ירח" מציע קולנוע מקורי, מעניין, תוסס ונוגע ללב ביכולת שלו לבנות בפנינו את חייו של גבר שחור, הומוסקסואל באמריקה של היום.
שיירון הוא ילד שגדל בשכונה עניה של שחורים בפלורידה למשפחה חד הורית והוא מתמודד עם מוזריותו, שתקנותו ושבירותו מול אמו המכורה לסמים ומול הסביבה האלימה המזהה את חריגותו. הפרק הראשון בשלושה פרקים המלווים את התבגרותו מפגיש אותו עם גבר שחור הסוכך עליו ותומך בו, אך גם הוא סוחר סמים המתבייש בעיסוקו.
הפרק השני מלווה את שיירון לתיכון, סביבה שמתעללת בו , ימים שבהם הוא מגלה את זהותו המינית. בחלק השלישי הוא כבר אדם צעיר בתחילת שנות העשרים, אחרי שנים בכלא, סוחר סמים בעצמו שיוצא לפגישה עם הצעיר היחיד שהראה לו אהבה.
בארי ג'נקינס מביים את הסרט במגע שנע בין הריאליסטי לפיוטי. החיים ברובע השחור כפי שהם משתקפים בסרט מוכרים לו מגוף ראשון והוא מניח אותם בפנינו באמינות וכאב החודרים ללבבות של הצופים. לצד אלה הוא בונה רגעים ייחודיים, יפיפיים שמעיפים את הסיפור השגרתי למעלה.
בנית דמויות מדוייקת, עבודת מצלמה יצירתית ועריכה מעניינת בצרוף שחקנים בנוכחות שנוגעת בלב עושים את הסרט למעניין מאוד לצפיה, אם כי התחושה היא שההתפוצצות הלא שיגרתית של תשבוחות ביקורתיות חסרות תקדים היא מעט מוגזמת. ואכן מה שנאמר על הסרט – הטוב ביותר של השנה, המועמד הטבעי לפרס האוסקר, סרט ששינה את תפיסת החיים שלי, מהבהב הפרזה אל מול התוצאה הסופית. אמת, זהו סרט שמצליח להעביר את הסיפור הכללי במסננת של הפרטי, אולם לאחר הצפיה נותר טעם לווי של חומרים מוכרים מידי.
"אור ירח" – 8 פלוס בסולם אורשר
Moonlight