כאילו אין לנו יותר מידי אנשי מוטציה בחיים, הנה חברת מארוול, המספקת דמויות כאלה לקומיקס ועכשיו גם לקולנוע מוסיפה עוד אחד – את אנטמן – איש הנמלה.
הוא אמנם חביב יותר ואנושי יותר מהאחרים והוא נושא טעמים קלילים של הומור, אבל בעיקרון זהו נסיון נוסף לבנות עוד מדף בחדר משחקים של ילדים קטנים ומתבגרים, תחילתה של ידידות מופלאה עם צעצועים פיסיים ווירטואלים לטובת התעשיה שמלווה קולנוע באמריקה ובעולם עולו.
המרכיבים אינם חדשים – ערכי משפחה, נאמנות, יחסים בין דוריים – אבות ובנות, מנטורים והחניכים שלהם ונסיון להכניס קורת של נורמה בעולם הכאוטי מסביבנו. ערכים בעולם משועבד לכסף ולעוצמה.
כל הפלפולים של ההדיוטות וממלאי השורות בבלוגים על ההסטוריה של הפרוייקט שזלגה מידיו של במאי אחד והושלמה ע"י האחר – במקרה הזה פייטון ריד, ממש לא רלוונטים, גם לא חילופי השחקנים בתפקידים הראשיים. מי שמכיר קצת את הפרוצדורה ההוליוודית הזאת כבר מתקופת הקולנוע האולפני, דרך כמה מהסרטים הגדולים של כל
הזמנים (ראו המקרה של "חלף עם הרוח", למשל ורבים אחרים) ועד היום מודע לתהליך האבולוציוני הזה שממש לא משנה לתוצאה הסופית המוצעת לנו.
סקוט לאנג, הוא אנטמן (פול ראד רך העיניים הסימפטי) הוא אסיר משוחרר המנסה למצוא חן בעיני בתו ולחזור למוטב. אבל צוק העיתים והקושי הכלכלי דוחפים אותו למעשה שוד אחרון, שמוזמן למעשה ע"י האיש שלביתו פורצים – דר האנק פיין (מייקל דאגלאס המיומן) מדען וותיק וממציא בתחום הנשק האולטימטיבי. וכך, במקום זהב מוצאים הפורצים חליפה מיוחדת שיכולה למזער את הלובש אותה לגודל נמלה מינוס, אבל עם כוח אדיר. לאחר שורה של אימונים שמזכירים את "קרטה קיד" ובהם משתתפת בתו של המדען הופ ואן דיין (אוונג'לין לילי היפה שדומה מאוד לקטרין זיטה ג'ונס) לאנג יכול לצאת לקרב מול האיש הרע דרן קרוס (קורי סטול אותו אפשר לראות גם בסרט חדש נוסף – מקומות אפלים) שרוצה למכור את ההמצאה לארגון המנסה להתלט על העולם.
זה סרט חביב, משעשע לעיתים, עם כמה המצאות ויזואליות המשחקות היטב בהפרשי הגדלים, לא יותר מידי אפקטים רעשניים בסגנון הקולנוע הוירטואלי, עם דגש גדול יותר על האדם על פני המכונה, עם הסתמכות רחבה יותר על ז'אנר סרטי הפשע ועם שחקנים שיודעים לתרום להצלחה, סרט פתיחה קלאסי לסדרה שתבוא, מן הסתם אחריו ואולי גם לשיתופי פעולה עם הצעצועים האחרים של המפעל להדפסת כסף.
אנטמן – 7 בסולם אורשר.