סרט המאגד טראומה לאומית, זעזוז אישי ומסגרת בלשית מציע לא מעט עיניין ויכולת בסרט קולח שמעמיד שאלות קיומיות. 8 בסולם אורשר.
סרטו של עמיחי גרינברג מחזיר אותנו לעיסוק בטראומה הגדולה של השואה והשלכותיה, הפעם עם טעם של סרט מתח היה אחד מהסרטים המעניינים והשלמים שהוצעו לנו השנה מטעמו של הקולנוע הישראלי. יואל הוא הסטוריון חרדי החוקר פרשיה של טבח יהודים באוסטריה, ממש לקראת סוף המלחמה. הוא אוסף עדויות, מחפש את קבר האחים בלא הצלחה כשהוא נלחם גם נגד הזמן. העיירה בה נערך הטבח עומדת להרחיב את גבולותיה ולפני שיתכסה השדה בשלמת בטון ומלט הוא חייב למצוא את הקברים. במהלך החקירות שלו הוא מגלה פרט דרמטי על חייו וחיי משפחתו שמכניס אותו לדילמה מוסרית ודתית.
הסרט בכיכובו של אורי פפר נוגע גם בשאלת האמונה, הזהות, האמת הפנימית והצורך לקיים אותה גם בעת משבר אישי, מוגש בשפה קולנועית קולחת שיש בה לא מעט עיניין ויכולת להעמיד שאלות קיומיות בפני מי שמוצא עצמו מעורב.
העדות – 8 בסולם אורשר