שני הסרטים הישראלים דוברי הערבית זכו בפרסים הגדולים בתחרויות הבין לאומיות של פסטיבל הסרטים בחיפה. שתי במאיות צעירות נוספות נכנסו למעגל היוצרים של הקולנוע שלנו, להגברת הפלורליזם והשוויון. בקולנוע שלנו עושים, הפוליטיקאים מברברים והאחים אדרי מסתכלים מבחוץ. סיכום הפרסים של חיפה, סוכות 2016.
מסתבר שאפשר להגיע להישגים בקולנוע הישראלי גם בלי האחים אדרי. הפרסים הגדולים של התחרות בפסטיבל חיפה שחולקו הערב על הכרמל מוכיחים שיש קולנוע נפלא, חשוב, אמיץ, פלורליסטי גם בלי המעטפת המאכלת של שני הטייקונים הללו מקיסריה. נדמה לי גם שהשנה הזאת, שהיא שנת הקולנוע הישראלי דובר הערבית והשנה של הבמאיות הצעירות שפורצות איתו קדימה אינה כל כך לרוחם. גם בגלל הרוח העצמאית המנשבת מהסרטים הללו וגם בגלל הנסיון לבעוט במיינסטרים השמנוני שנכפה מטעמם על הקולנוע שלנו. וזה, בלי לומר מילה אחת על פוליטיקה…
"עיניינים אישיים" זכה בחיפה בפרס הגדול של חבר השופטים, סרטה של מהא חדג' בהפקת איהב עסל ומונג'ר חאג' עליו כתבנו כאן כבר בהרחבה. הסרט שמבעבע ריאליזם פיוטי מציג תמונת מצב של משפחה ערבית ישראלית פלסטינאי בורגנית שהוריה חיים בנצרת, וילדיה פזורים בין רמאללה לשוודיה. הסרט משרטט מערכות יחסים טעונות ונוגעות ללב מציע מבט מחייך כסיפור קצר של צ'כוב, כדרמה קומית קיומית מבית היוצר של הקולנוע הצ'כי המרתק בימי האביב של פראג.
בן זוגו הנפלא "אי פה, אי שם" של הבמאית מייסלון חמוד בהפקת שלומי אלקבץ זכה בחיפה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר, שלש השחקניות האמיצות שלו זכו בפרס להשגים אמנותיים בקולנוע הישראלי מטעם "פדאורה", איגוד הביקורת האירופאי-ים תיכוני שהוא למעשה פרס הביקורת הבין לאומית וכן לפרס אהוב הקהל מטעם הפסטיבל. זהו סרט אמיץ המתמודד בגבורה אל מול סטיגמות ונוהגים של דת ומסורת בחברה הערבית ומעמת שלוש צעירות ערביות המתגוררות בתל אביב עם משפחותיהן ועם הקשרים המושכים אותן לעבר דוגמטי אטום וסוגר.
ואם זה לא מספיק בא "מלחמת 90 הדקות", סרטו של אייל חלפון בהפקת אסף אמיר שהעניק לשני השחקנים שלו משה איבגי ונורמן עיסא את פרס השחקן בתחרות השנה. הסרט שחציו מדבר ערבית וחציו עברית הוא קומדיה קיומית שחורה וקלילה העוסקת אמנם בסכסוך הישראלי-פלסטינאי אולם מזוית מיוחדת ומאוד לא שיגרתית. כדי לסיים 100 שנות אלימות ו 50 שנות כיבוש מתמודדות נבחרות כדור הרגל של ישראל ופלסטין זאת מול זאת כשהמנצח אמור להמשיך לגור כאן והמפסידים עוזבים את ארץ ישראל. איבגי ועיסא בתפקיד ראשי ההתאחדויות לכדורגל של ישראל ופלסטין והסיטואציה לוקחת אותנו למגרשו של כל אחד מהצדדים, למשרדי פיפ"א , לאצטדיון בפורטוגל בו אמור להערך המשחק, ולביתו של מנהל האצטדיון ואשתו. משעשע ומעלה רעיונות לא שיגרתיים לסיום המצב.
פרס השחקנית הגיע ובצדק רב לנועה קולר שהיא כל כולו של הסרט "לעבור את הקיר", סרטה השני המיוחד של רמה בורשטיין בהפקת אסף אמיר. זהו סיפור על עקשנות, אמונה, אולי טירוף. מיכל היא אשה כבר לא צעירה מאוד שחזרה בתשובה לפני 12 שנה ועדיין לא נישאה. היא אמנם עומדת לפני חתונה ונקבע תאריך ויש אולם וכבר טעימות, אבל משהו משתבש והיא נותרת לבדה. באין חתן מחליטה מיכל להמשיך ולהתכונן לאירוע בכל זאת בתאריך שנקבע ופוגשת שורה של חתנים אופציונאלים. הכל בהחלטה ברורה לקיים את החתונה – גם אם לא ימצא איש… קולר נכנסת לתפקיד באופן נפלא ונושאת את הסרט כולו על כתפיה ביכולת אדירה, בחן ובאנושיות שהקנו לה את הסימפטיה של השופטים ואת התואר המכובד.
לא יודע אם היתה זאת החלטה שניחתה מלמעלה, זה קורה בפסטיבלים הגדולים בעולם, אבל כדי לחלק מה שיותר פרסים לא היה סרט אחד שזכה ביותר מהזמנה אחת לעלות לבמה לקבל פרס. ובמסגרת החלוקה הזאת זכו גם זיו ברקוביץ על צילום הסרט "נמל הבית" של ארז תדמור בהפקת טליה קליינהנדלר, אוסנת הנדלסמן-קרן והאדרים בסיפור פוליטי חברתי על יריבות בין מנהל כח האדם בנמל אשדוד שהגיע להבריא את הנמל האחוז בידיו של ראש הוועד.יורם חטב ושמיל בן ארי בתפקידים הראשיים.
בפרס התסריט זכה איתן ענר על הסרט שגם ביים "לב שקט מאוד" עם אניה בוקשטיין בתפקיד הראשי, על פסנתרנית צעירה שמחליטה לעזוב את בית הוריה בתל אביב לפסק זמן אישי ומקצועי ומוצאת מחסה בשכונה חרדלית בירושלים, מתידדת עם ילד שכן, מתקרבת לנזיר נוצרי המלמד אותה לנגן על העוגב של המנזר שלו ומסתבכת עם הסביבה החרדית המאיימת עליה, גם פיסית. בפרס העריכה זכתה שירה ארד על עבודתה בסרט "אנטנה" של הבמאי אריק רוטשטיין בהפקת מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום ויונתן רוזנבאום. בסרט העוקב אחרי מאבקו של ניצול שואה באנטנה הסלולארית שהציב שכנו על גג הבית מגלמים אלכס פלג הנפלא, גילה אלמגור בתפקיד זעיר, ישי גולן, מיקי ליאון ומיכאל אלוני את התפקידים הראשיים.
סרטים נוספים שהוקרנו בחיפה ולא זכו בפרסים היו "בין העולמות" סרטה הרגיש של מיה חטאב הנוגע אף הוא בשאלת היחסים יהודים פלסטינאים בסיפור על משפחתו של מאבטח צעיר שחזר בשאלה ונפצע קשה בפיגוע בירושלים הפוגשת את חברתו הערביה. "מדינת הגמדים" של יניב ברמן בסיפור שמתחיל כסרט ילדים מסתיים כסרט אימים על יריבות אלימה מאוד בין שני עריקים שהתחמקו מהמלחמה לבין קבוצת ילדים שגרים בהרחבה של אחד המושבים המתמודדים על מחנה נטוש ובאר עמוקה מאוד. "הפורצת" סרטה הקונטרוברסאלי של הגר בן אשר העוסק בעולמה הפנימי-חיצוני של צעירה מערד שאמה נסעה והשאירה אותה עם הצורך להתמודד עם החיים המציאותיים והסימבולים. ליהי קורנובסקי בתפקיד הראשי.
מסתבר שיש חיים, חלקם גם נפלאים לצד הצל של האחים מעיר הקולנוע.
הפרסים האחרים בפסטיבל :
קולנוע ישראלי תעודי:
הפרס הוענק לסרט 'ליליאן. משוררת' בימוי והפקה: אילן פלד ויאיר קדר. זהו סיפורה של המשוררת המזרחית ליליאן לוי, שנדחתה ע"י הממסד בישראל וברחה לפריס. ציון לשבח ניתן לסרט "שמוניסטים". בימוי לינה צ'פלין. מפיקה: דניאלה רייס רזון. ציון לשבח ניתן לסרט "סולחה". בימוי, תסריט והפקה: איתן חריס
קולנוע ישראלי קצר
פרס לסרט קצר עצמאי עלילתי הוענק לסרט 'בייביסיטר'. בימוי: אורית זמיר. מפיק:יואב רועה.
ציון לשבח ניתן לסרט 'אשת השגריר'. בימוי: דינה צבי ריקליס. מפיק: גידי אביבי
לסרט אנימציה קצר הוענק לסרט 'אני בילי'. בימוי: משה גלבוע. הפקה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
ציון לשבח ניתן לסרט 'מקק'. בימוי: יונתן השילוני. מכללת ספיר
פרס לסרט סטודנטים קצר הוענק לסרט" 21" בימוי: בעז פרנקל. ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים
ציון לשבח ניתן לסרט 'גיבורים'. בימוי: יאיר אגמון. ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים.
פרסי פרויקט MIX
מענק ההפקה הוענק לסרט "רוני וריאד". תסריטאית ובמאית: ענבר חורש. תסריטאי שותף: ניזאר חילאווי. מפיקים: חיים ואסתי מקלברג. מענק הפקה הוענק ליוצרי הסרט "תפיסה". התסריטאית והבמאי רוקאיה סבאח והמפיק איתי תמיר
ציון לשבח הוענק ליוצרי הסרט "עיד" של הבמאים קאיד אבו לטיף ויוסף אבו מידעם, התסריטאי יובל אהרוני והמפיקים חגי ארד, אלעד פלג ושלומי אלקבץ
תחרות כרמל לקולנוע בינלאומי
פרס "כרמל" לסרט הטוב ביותר, הוענק לסרט "האזרח המכובד" (ספרד/ארגנטינה 2016). בימוי: גסטון דופראט, מריאנו כהן
ציון לשבח הוענק לסרט "המבט" (רוסיה, 2016). בימוי: אלכסנדר קוט. הפקה: קטיה פיליפובה
התחרות 'בין יהדות לישראליות'
הפרס הוענק לסרט 'השקיעה' צרפת/קנדה 2016. בימוי: רפאל נדג’ארי. מפיקים: אלכסיס דאנטק, פרד בלאיש, אן-מארי גלינאס, בנואה בולייה, ג'ולי פאראטיאן
ציון לשבח ניתן לסרט "לבבות מצולקים" (רומניה/גרמניה 2016). בימוי: ראדו ג'ודה. הפקה עדה סולומון
תחרות עוגן הזהב לקולנוע ים תיכוני
פרס "עוגן הזהב" הוענק לסרט הטורקי "הקור של קלאנדאר". בימוי: מוסטפה קָארָא. הפקה: נרמין אייטקין
ציון לשבח הוענק לסרט הטורקי "ספקות". בימוי: יֶסים אוּסטָאוֹגלוּ
פרסי "פדאורה" תא המבקרים האירופאי
בפרס לסרט הזר הטוב ביותר זכה הסרט "הקור של קלאנדאר". בימוי: מוסטפה קארה (טורקיה/הונגריה 2015)
פרס "פדאורה" להישג אמנותי בסרט ישראלי עלילתי ניתן לשלוש שחקניות הסרט "לא פה, לא שם" – מונא חוה, סאנא ג'ממאליה, שאדן קנבורה
פרסי מבקרי הקולנוע הישראלים, לסרטים שהוקרנו בישראל בשנת תשע"ו 2015-2016
לשחקן רועי אסף, על תפקידו בסרט "ארץ פצועה" .
לשחקנית מורן רוזנבלט על תפקידה בסרט "חתונה מנייר".
לסרט הישראלי הטוב ביותר "היורד למעלה", בימוי: אלעד קידן.
לסרט הזר הטוב ביותר "הבן של שאול", בימוי: לסלו נמש.
פרס חביב הקהל
הוענק לסרט "לא פה, לא שם", בימוי: מייסלון חמוד. מפיק: שלומי אלקבץ. מפיקים שותפים: גלית כחלון, טוני קופטי, סנדרין ברואר, אביב גלעדי.
צילום תמונה ראשית: גלית רוזן.