העיתון לאנשים חושבים שנותן חסות לפסטיבל הסרטים השנתי בירושלים, שיפתח בסוף השבוע, הגיע הבוקר אל שולחני ואיתו החוברת עם לוח ההקרנות ופירוט הסרטים שיכללו בפסטיבל השנה, ה – 35. משום שחלק מהסרטים הללו כבר עבר מול עיני הבוחנות בפסטיבלי ברלין וקאן, להלן שורה של המלצות לאותם סרטים שמגיע להם ואזהרות מהאחרים שגם. הסדר של הרשימה הוכתב ע"י הסדר שבו הסרטים מופיעים בחוברת.
("ויקטור פולסטר ב"נערה".)
"שחור על גבי לבן", במאי: ספייק לי. הציון – 8. סרטו החדש של ספייק לי שמנסה לעשות חשבון משעשע וחד עם הקו קלוקס קלאן והשורשים שתקע בחוגים שהביאו את השלטון לנשיא האמריקאי הנוכחי. שוטר שחור ובלש לבן במשטרת קולורדו הדרומית של שנות השבעים אל מול הגזענות השלטת. מהוקצע, דידאקטי וגם קצת מותח.
"אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק", במאי: גאס ואן סנט. הציון – 8. חואקין פיניקס מגלם את דמותו של צייר הקריקטורות ג'ון קלהאן שנפצע קשה בתאונת דרכים אחרי נסיעה בשכרות. הצורך בביטוי והמלחמה על עצמאות מוציאה אותו מהביב הנפשי והפיסי בו הטלטל והיכולת, הכשרון וההומור – לעיתים הוולגארי, גוברים על מגבלות הסביבה. יופי של קריקטורות בסיפור חלום אמריקאי אה-לה-בית לווינשטיין.
"וויטני", במאי : קווין מקדונלד. הציון – 7 +. סרט תעודי העוקב אחרי עלייתה המטאורית של אחת מזמרות הנשמה הטובות בעולם שלא ידעה איך לעכל את ההצלחה והפכה את הכישרון לחומר להסניף בו. מקדונלד דוקומנטריסט מיומן, אולי מידי נוסע כאן בלי לעצור באוטוסטרדת הקונוונציה. למי שאוהב מוסיקה, סלבריטאים או פשוט את וויטני יוסטון.
"יומני אוסלו", במאים מור לושי, דניאל סיוון. הציון – 9. אי אפשר לראות את הסרט שלא דרך דמעה שקופה. כרוניקה של אופציה ותקווה שהתנפצה על המציאות המחורבנת של מי שחיכה לה בסיבוב. סי טי של תהליכים מדיניים שכמעט בשלו ונקטעו בטרם עת. ההסכמים היו בסדר – מה שהרג את התקווה זה הרצח המחורבן והתנהלות ממשלה הליכוד החליפית שהיתה צריכה ליישם.
"אפר לבן", במאי: ז'יה ז'אנג קה. הציון – 8. סיפורה של סין המודרנית על פי סיפור חייה של צעירה מעיירה קטנה החוברת לגנגסטר בעיר הגדולה ומשלמת בעבורו את מחיר עיסוקיו. 17 שנים חולפות על המסך במלודרמה ארוכה, פמיניסטית ומעניינת המציעה קפיצה לטריטוריה בהחלט לא מוכרת.
"גבול", במאי עלי עבאסי. הציון – 9. סרט נפלא המתנייע בין ריאליזם למטפיסי על מציאות חייהם של יוצאי הדופן. סיפור הקשר הנרקם בין מוכסת בגבול הימי בסקנדינביה לבין יצור חשוד שעובר במסלול חייה. לא כדאי לספר יותר כדי לא לפגוע במקוריותו של הסרט ובהפתעות שהוא מציע. לבעלי הקיבות הרגישות פחות – הנאה מובטחת. סרט מהפנט, לא שיגרתי, מקורי ומומלץ.
"דוג מן", במאי: מתיאו גרונה. הציון – 9. סרט נפלא נוסף מבית היוצר של אחד הבמאים האיטלקים המרתקים הפועלים שם היום. סיפור על אהבת כלבים ואלימות אנושית. סיפור על אדם קטן המנסה לשנות את גורלו בסביבה שאינה מטיבה איתו. איש קטן אל מול איש גדול, אם תרצו – צ'אפלין עם הרבה דם. מהמם. משחק נהדר.
"נערה", במאי : לוקאס דונט, הציון – 9 +. מהסרטים הטובים של קאן האחרון. סיפור על תשוקתה של ילדה בגוף של ילד להפוך לפרימה בלרינה ולאישה. רצון ברזל וכאבי תופת בצורך להסתיר את מיניותו והבנה ואהבה המלווים אותו מצד בני משפחתו התומכים. הופעה מהפנטת של ויקטור פולסטר בתפקיד לארה. סרט חשוב, מרתק ומהפנט. לא יעזוב אתכם הרבה אחרי סוף הצפיה.
"לזרו השמח", במאית : אליס רורוואכר. הציון – 8. סיפור שנסמך מאוד על הברית החדשה ויהיה נהיר יותר למי שבקי בהלכותיה. סיפורו של צעיר איטלקי תמים וטוב לב מכפרון קטנטן שחוזר לחיים כדי לעזור לפליטי הכפר בבואם לעיר הגדולה. סרט יפה, נעים ומעניין שמשאיר אחריו סימני שאלה באשר להגיון העלילתי.
"דונבאס", במאי : סרגיי לוזניצה. הציון – 9. הקולנוע הרוסי החדש מייצר לנו פניני קולנוע קשות לעיכול. לוזניצה הוא אחד השליחים של הקולנוע הזה המביט כאן בעיין חדה ובמצבי רוח משתנים על החיים במזרח אוקראינה אכולת המלחמות הפנימיות. חגיגה של קולנוע יפיפה, חשוב, פוליטי, מרתק.
"קיץ", במאי : קיריל סרברניקוב. הציון – 7 +. סרט נוסף שמגיע מרוסיה המחזיר אותנו לתקופה המרתקת של ימי ראשית השפעות הרוק בלנינגראד של שנות ה -80 וההשפעות שזלגו מהמערב על התפקחותו של הנוער. סיפור על עלייתו של זמר רוק הנעזר בהצלחתו של זמר וותיק. התוצאה היא וידאו קליפ ארוך עם שטיקים ויזואלים מוכרים המחמיץ את הסיפור הפוליטי החשוב. סרט שיציע נוסטלגיה בעיקר ליוצאי בריה"מ.
"הנדל"ן", במאים: מונס מונסון , אקסל פיטרסן. הציון – 8 -. מופע האימים של אשה בשנות השישים שיורשת בניין מגורים עם עשרות דירות בשטוקהולם וחייבת להילחם עם קרוביה, אפילו עד מוות על בעלותה, גורלו של הבית וגורל הדיירים בו. מבט לא אופטימי על בעיות הדיור בסקנדינביה והופעה אקספרסיבית אמיצה וחושפנית של ליאונור אקסטראנד.
"אקס שאמאן", במאית : לואיז בולונסי. הציון – 6 . שבט מבודד מיערות האמזונס נחשף לעולם בסוף שנות השישים. מסורות של מאות ואולי אלפי שנים פוגשות את עולם המושגים המודרניים לא בלי בעיות. די מתיש אם אתם לא חובבי אנתרופולוגיה מושבעים.
"טרנזיט", במאי : כריסטיאן פצולד. הציון – 5 -. אין תקווה מהקולנוע הגרמני החדש. סרט המחזיר אותנו לימי המלחמה הגדולה כשגבר שנמלט מפריז מאימת הנאצים מחפש מקלט בחיקה של אשה נשואה המחפשת את בעלה האבוד. חשבתם קזבלנקה, חשבתם בכיוון אבל העיבוד של הסיפור שעובר למרסי, דרום צרפת של ימינו פשוט מכאיב בחוסר האמינות שלו. קשקוש נפוח ובזבוז זמן.
"בחדר שלי", במאי : אולריך קוהלר. הציון – 6. עוד סתמיות גרמנית יומרנית על צלם נהנתן המגלה בוקר אחד שהוא נשאר לבדו בעולם. אפוקליפסה אישית שמנסה להתייחס למצב בכל סוגי מצב הרוח ונשארת יבשה, טבטונית ומיותרת.