ברוב שמועות, האשמות, טיעונים לא מבוססים, זריקת בוץ וסתם הודעות מטומטמות הגיע הזמן, לקראת חגיגות ה- 70 למדינה לנסות לבדוק באמת כמה מהאקסיומות על הקולנוע הישראלי. לסלק כמה "אמיתות" שדבקו בו במהלכה של הדרך המפותלת, הסיזיפית של עשיה בארץ שכורת שמש כשלנו. הטענות מותזות ממחוזות הבורות והרוע, בדרך כלל על רקע פוליטי, של לא מעט הדיוטות ומומחים בשם עצמם, מהעומדת בראש משרד התרבות וצוות משתפי הפעולה שלה ועד אחרון הטוקבקיסטים המלהגים קשקושים של דפי מסרים נכתבים ברוע לב. הסכנה המתרגשת עלינו היא שהבורות ויצר ההרס יותכו בקרוב ממלים מופשטות למעשים קונקרטים.
מנעד הטענות רחב, החל מהקביעה המסולפת שהקולנוע הישראלי הוא אנטי ציוני, שמאלני, המתקיף את המדינה ומדבר בשמם של הפלסטינים עוכרינו ואויבים אחרים. טענה נוספת שמעלה לאחרונה השרה הממונה על הקולנוע היא שהסרטים ויוצריהם הם "חונטה סגורה", קבוצה שאינה מאפשרת ליוצרים צעירים, או שונים מהם להביא את סיפוריהם אל המסך. וככזה, הקולנוע הישראלי, היא טוענת אינו מביא את הפריפריה הישראלית אל המסך.
העובדות, כמובן הן אחרות לחלוטין. בימים האחרונים סרקתי את הסרטים הישראלים העלילתיים שהופקו כאן מתחילת שנות ה -90 ועד היום, בסה"כ למעלה מ 450 סרטים. זה אינו מדגם, זה אינו מבט חלקי. כל הסרטים הוצגו בתחרויות האקדמיה שאליהם הוגשו כמעט כל ההפקות שהושלמו ב- 28 השנים הללו והן מייצגות באמינות רבה את המתרחש בענף. כמובן שמחקר דומה יש לערוך גם על הקולנוע התעודי הישראלי, ענף מרתק של יצירה ואני מניח שגם שם תתקבלנה תוצאות מרתקות.
השורה התחתונה באיסוף נתונים זה מעלה את התוצאות הבאות :
א . מידי שנה מתווספים יותר ויותר סרטים לארסנל הקולנוע המקומי. אם בשנות התשעים, לפני פרוץ חוק הקולנוע לחיינו נעה הכמות בין 2 סרטים (1991) ל- 8 (1996-7 ו- 2000), בעשור האחרון נעה הכמות בין 20 ל- 31 (2017) סרטים לשנה.
ב . אחוז סרטי הביכורים (סרט ראשון או שני) בין הסרטים המופקים נע בין 76% (2015) ל- 40% (בשנת 2013 שהיתה שנה חריגה במיוחד). הממוצע עומד על כ-60% , זה אחוז גבוה מאוד למה שיכול להחשב המו"פ של ענף הקולנוע או במילים אחרות עידוד ושילוב כוחות חדשים. פתיחות.
ג . מבין למעלה מ 450 הסרטים שהופקו כאן רק 49 מהם עוסקים במציאות של המזרח התיכון. וזה כולל בעיקר סרטים של יוצרים פלסטינים על החברה, התרבות והסיפורים שלהם. סרטים העוסקים ישירות בסכסוך, בלי לבדוק נקודת ייחוס מספרם נמוך לפחות במחצית מהסכום המצויין. כך שסרטים "ביקורתיים" כאלה מהווים פחות מ 5% מהעשיה המקומית !
ד . יתר הסרטים מביאים מגוון אדיר של סיפורים, מקומות, ריחות, טעמים, את כל הפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל ונמתחים מהצפון הרחוק ועד הדרום הלוהט, מהמדבר ועד הים, מהערים, הכפרים, המושבים והקיבוצים, מהחברה החרדית ועד הדקדנס האוונרגי ומציג את פניה הרב גווניים של החברה המגוונת שלנו בכל הז'אנרים של הקולנוע.
ה . עדיין מספר הבמאיות שיוצרות בקולנוע הישראלי נמוך מאוד (!) יחסית למספר הבמאים הגברים. כ-400 יצירות שחתומים עליהם במאים לעומת כ 65 במאיות נשים. נכון שמגמת שינוי נרשמת בחמש השנים האחרונות, 10 סרטים של במאיות ב 2014, 7 סרטים ב- 2016 ו- 6 ב- 2010, אבל הממוצע נמוך יותר. לתשומת לב כולנו.
להלן סיכום מפורט יותר של הטבלה.
שנה | מס סרטים | ביכורים | מזרח תיכון | במאים | במאיות |
1990 | 10 | 4 | 4 | 10 | 0 |
1991 | 5 | 2 | 3 | 4 | 1 |
1992 | 14 | 6 | 0 | 11 | 3 |
1993 | 11 | 5 | 0 | 10 | 1 |
1994 | 12 | 6 | 0 | 8 | 4 |
1995 | 8 | 5 | 0 | 8 | 0 |
1996 | 11 | 8 | 0 | 11 | 1 |
1997 | 14 | 8 | 1 | 13 | 1 |
1998 | 9 | 4 | 1 | 6 | 3 |
1999 | 9 | 6 | 0 | 9 | 0 |
2000 | 11 | 8 | 2 | 11 | 0 |
2001 | 9 | 4 | 0 | 8 | 1 |
2002 | 9 | 4 | 0 | 9 | 0 |
2003 | 16 | 8 | 0 | 15 | 1 |
2004 | 23 | 15 | 2 | 22 | 2 |
2005 | 10 | 7 | 2 | 9 | 2 |
2006 | 21 | 11 | 1 | 20 | 1 |
2007 | 16 | 50% 8 | 1 | 14 | 3 |
2008 | 20 | 50% 10 | 4 | 17 | 2 |
2009 | 25 | 76% 19 | 3 | 23 | 3 |
2010 | 18 | 55% 10 | 2 | 17 | 1 |
2011 | 26 | 54% 14 | 1 | 20 | 6 |
2012 | 19 | 63% 12 | 5 | 17 | 2 |
2013 | 20 | 40% 8 | 4 | 17 | 2 |
2014 | 28 | 64% 18 | 3 | 19 | 10 |
2015 | 21 | 76% 16 | 1 | 17 | 4 |
2016 | 27 | 63% 17 | 4 | 20 | 7 |
2017 | 31 | 61% 19 | 5 | 27 | 4 |
הערות:
1 . בקטגורית "מזרח תיכון" נכללו הן הסרטים על הקונפליקט והן הסרטים הדוברים ערבית שאינם עוסקים בהכרח בסכסוך. כמו כן יש כמה שלא היה ברור קטלוגם, אבל הם בודדים – 1 או 2 בלבד
2 . בקטגורית הבמאים/במאיות יש סרטים שנעשו ע"י זוגות –במאי ובמאית .
3 . כמה מהסרטים בוימו ע"י במאי חו"ל ולכן לא נלקחו בחשבון מספר הבמאים/במאיות.
4 .הפרוט המלא כולל שנות הסרטים והפילוח.(יעלה בקרוב)