סרטים על קבוצות או משפחות מוצעים לנו במקבץ העמוס של הסרטים החדשים השבוע ומנעד הסגנונות אדיר ברוחבו : סרט חדש בסדרת "הנוקמים" הבומבסטי והעתידני לצד סיפורו של מועדון ספרותי מאמצע המאה שעברה, סיפור על משפחה המנסה לקבץ אגפיה ב"בית ליד הים" מול משפחה מורבידית שחצתה את סף הטרוף והכאב ב"משפחה" הישראלי, גברת המנסה לאסוף שבריה ולהתחיל מחדש ב"50 אביבים" וסיפור ביוגרפי על ציירת אבודה בצפון הקפוא של ארה"ב ב"מודי". אכן סרט לכל טעם…
לא מבין כמה פעמים אפשר לראות את אותו הסרט שוב ושוב, אבל זאת כנראה אחת ההגדרות של בלוקבסטר. ואם זה עובד פעם ועוד פעם, יש מי שמנסה למחזר את הסחורה ויש מי שמוכן לבלוע אותה. אם עשרה קבין של מיחזור והעלאת גירה ירדו להוליווד, מארוול נטלה מהם לפחות מחצית והשאירה לעוד מייג'ור או שנים את האופציה להתחרות. הנשק הסודי של המרצ'נדייז הזה הוא היקום הוירטואלי של מה שהיה סדרת קומיקס והוא כולל שורה של גיבורי על שחוזרים ומתקיפים את המודעות של צעירינו בעיקר עוד ועוד ובפורמציות שונות. עכשיו הם באים רובם ככולם פעם נוספת ב"הנוקמים: מלחמות האין סוף", כדי להגן שוב על העולם מפני ארכי רשע שיש לו כח קסמים והוא רוצה להשתלט על הקוסמוס כולו. הפעם זהו תאנוס המוגדר כרודן אינטר גלקטי שיורד עלינו כדי לאסוף שישה אבני אין-סוף שיקנו לו את הכוח האולטימטיבי. ומי יצא נגדו ? הנוקמים שלנו, כמובן. להלן הסרט שיהה מן הסתם הקופתי ביותר בתקופה הקרובה – עד שיבוא סרט חדש אחר באותה מתכונת רעשנית וינצח גם אותו. כריס פרט, סקרלט ג'והנסון, בנדיקט קאמברבאץ', סמיואל ל. גקסון, ווין דיזל, רובר דאוני ג'ר ועוד…
ולמשהו שונה לגמרה: לאחר תקופה לא קצרה שבה לא נחשפנו לדמותה השברירית, המתוקה של השחקנית האנגליה העכברית סאלי הוקינס, לאחרונה היתה לה עדנה במחוזותינו ולפחות סרט שלישי בהשתתפותה מוקרן עכשיו בארץ. זה כולל את "צורת המים", את "הדב פדינגטון" ועכשיו בסרט נוסף "מודי" המבוסס על סיפורה האמיתי של הציירת מוד לואיס. זה קורה בנובה סקוטיה של שנות ה 30 כשצעירה מוזרה מעט מוצאת עבודה כעוזרת בביתו של סוחר דגים שתקן ולמרות שאינה מנקה כיאות, היא מתחילה לצייר על כל משטח נתון. והציורים הללו הופכים להיות מקור להכנסה לשניהם, וכמובן נבנה גם הקשר הבין אישי. איתן הוק לצידה.
התכנסות משפחתית, מכל סוג שהוא היא פתח לברור סודות ושקרים שנאספו במהלך שנים ולסידור חשבונות בין באי הבית. זה גם מה שקורה בסרט צרפתי חדש "בית ליד הים" ובו מתאספים שלושת ילדיו של אב חולה בבית שצופה על מפרץ מרסיי. הבמאי רובר גדיגיאן מאחד למפגש מחודש שחקנית פריזאית שנשבעה לא לחזור הביתה לעולם, אח המאורס לצעירה ממנו בשנים ואח נוסף שנשאר בסביבה כדי לנהל את המסעדה המשפחתית כדי לפרום את משברי העבר ולחשוב גם איך מתנהלים הלאה על פי מורשת אביהם.
סרט צרפתי נוסף, גם הוא עם גיבורה שתקועה בין עבר לעתיד הוא "50 אביבים" של הבמאית בלנדין לנואה, שחקנית שפנתה לבימוי בסיפורה של גברת גרושה המאבדת את עבודתה ומקבלת בשורה על היותה לסבתא. הצרוף הזה מעלה צורך למציאת עבודה כל שהיא ולפני שהיא פונה לנקיונות בבתים היא פוגשת אהבת נעורים שלה והאופציות נפתחות, גם התקוות להתחיל את החיים מחדש. אנייס ז'אווי בתפקיד הראשי.
סרט נוסף שלוקח אותנו אחור, לאמצע שנות הארבעים בימים האחרונים של מלחמה הוא "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" המתרחש רובו בגרנזי, אחד מאיי התעלה שהיה נתון לכיבוש נאצי. סופרת אנגליה המחפשת נושא לספרה החדש מגיעה לאי כדי לפגוש כמה מעריצים ומקורבים לכתביה שהזמינו אותה למועדונם הספרותי. כשהיא מגיעה היא מתקשרת יותר ויותר עם התושבים המטלטלים במציאות הסוערת. מייק ניואל ביים עם לילי ג'יימס ושחקנים אחרים המוכרים לנו מהדרמות הטלויזיוניות האנגליות.
ולסיום סרט ישראלי חדש "משפחה", סרטה השלישי באורך מלא של רוני קידר המנסה לחקור בעיצוב ויזואלי מפואר את סיפורה של משפחת הגיבורה, לילי, צעירה העוסקת בצילום. המשפחה, בהרכבה המלא כוללת את האב שמתנכר לילדיו, האם החולנית והסובלת מהתמוטטות עצבים, את האחות המוטרפת, את האח החייל ואותה. הסיפור מתחיל בלילה גשום אחד, מגולל לפנינו מפיה של הגיבורה כפי שהוא מסופר לבתה האקסנטרית של הפסיכולוגית שלה ומתרחש רובו בבית רחב מידות שנמצא היכן-שהו בין תל אביב לאירופה, כלומר בכל מקום ובשום מקום. קידר גם בתפקיד הראשי.
וזהו – אלה הסרטים החדשים ועם הוותיקים שיהיה שבוע טוב בקולנוע, יבש ושקט מחוצה לו.